בימים האחרונים אנחנו נחשפים יותר ויותר לשימוש במטעני חבלה במסגרת היריבויות בין ארגוני הפשיעה, כנופיות פשע ואפילו בין עבריינים מקומיים. מנתון שהגיע למעריב עולה כי משנה לשנה נרשמת עלייה חדה ומשמעותית במספר האירועים סביב השימוש במטעני חבלה. נדגיש כי בשנה שעברה נרשמו 932 אירועי חבלה ושימוש באמצאי לחימה (אמל"ח) כשמתוכם 237 התייחסו לשימוש במטעני חבלה ומדובר בנתון הזוי ממש.
למרות זאת, השנה, בתום חמישה חודשים בלבד מבחינת השימוש במטעני חבלה, המספרים ממשיכים לעלות והם עומדים על 121 מטענים לעומת 76 בתקופה המקבילה אשתקד. במשטרה מייחסים את המגמה של העלייה כחלק מהעלייה של הפשיעה, כדוגמת העלייה במקרי הרצח.
רמלה, לוד, טבריה, פרדס דכה ביפו, חולון, תל אביב ורמת גן הם מקומות שבהם סוכלו אירועים משמעותיים תוך שימוש במטעני חבלה. באחד המקרים מטען קטן התפוצץ, ועם הגעת גורמי החבלה ובמסגרת סריקות לסיכול מטענים נוספים נחשפו הכוחות למטען רב עוצמה שהוסלק בארון חשמל.
בחלק מהמקרים מדובר במטעני צינור שהשימוש בהם הינו לצורך איום לכאורה במקביל לשימוש ברימון הלם, אולם במקרים לא מבוטלים כפי שנתוודענו אליהם בשבועות האחרונים מדובר במטעני חבלה, חלקם הלא מבוטל בעלי מרכיב חומר נפץ רב עוצמה שהפעלתם יכולה הייתה להוביל לפגיעות חמורות בנפש, ולא אחת לפגיעה בחפים מפשע. למעשה, בעצם הסיכול שלהם, שבוצע בזכות עירנותם של אזרחים ופעילות מהירה של מערך החבלה במשטרה, נמנעו פגיעה אנושה ונזקים כבדים.
עוד נציין כי מעבר למטענים שהונחו מתחת לרכבים, וחלקם גבו מחיר בנפש במסגרת חיסולים ממוקדים, לאחרונה אנחנו ערים לתופעה של הנחת מטענים בשבילי הבית, בכניסה לבניין מגורים, בגינת הבית המשותף, בגינת משחקים ואפילו בארונות חשמל כמו ברמלה שם באם המטען היה מתפוצץ הנזק והפגיעה היו משמעותיים.
גורמים בכירים במשטרה מכירים את תופעת המטענים, שלדבריהם הייתה כאן מאז ומתמיד. "אין כאן חזרה, זה הכל תלוי בכיסוי התקשורתי. אנחנו מצויים בעשור האחרון בהתעצמות בכלל בכל הקשור לאירועי החבלה, וזה אומר שימוש ברימונים, מטולי לאו ועוד. העלייה היא לינארית והיא מתעצמת משנה לשנה, כשאפילו בקורונה היו אירועי מטענים" .
אותם גורמים מציינים כי לצערם דין מטען שנחשף או מתפוצץ באזור המרכז לא זהה מבחינת סיקור וחשיפה לאירועים שמתרחשים כמעט מידי יום, בדרום, בצפון ובעיקר במגזר הערבי.
אותם בכירים מדגישים כי המאפיינים של העלייה בשימוש במטענים נובעים ממספר מגמות, ובכללן נרשמה עלייה בשימוש בחומר נפץ תקני שנגנב מצה"ל. "בשנה שעברה שליש מהמטענים הורכבו מחומר נפץ צבאי. זו מגמה מאוד מובהקת, ולא רק השימוש בחומר נפץ תקני צה"לי אלא הכמויות שבהם משתמשים. פעם היינו עדים לשימוש בגרמים של 200-100 גרם חומר נפץ במטענים, ואילו השנה אנחנו מאפיינים שימוש במספר קילוגרמים, מה שמלמד שהשוק מוצף בחומרי נפץ צבאיים".
לדבריהם, "גם במגזר הערבי שבעבר השתמשו במטעני צינור, כשלמעשה לוקחים צינור ומכניסים לתוכו חומר פירוטכני, שמרביתו נרכש מתעשיית הזיקוקים. משם עברו להשתמש במטעני חבלה תקניים ואף לחיסולים, שבעבר אפיינו את המגזר, וליותר אירועי ירי וכיוצא באלה".
מדוע לעניות דעתכם גבר השימוש במטענים?
"כשמעגל האבטחה סביב היעד הולך ומתרחב וקשה לך להגיע אליו עם נשק אתה עושה שימוש במטען, זה מה שבעצם אנחנו מגלים. זה יכול להיות מטען צד , מטען שהוצמד לרכב שלו או כל מטען אחר כפי שנחשפנו בתקופה האחרונה".
יש משמעות לעובדה שלא ניתן לאתר טביעות אצבע ממטען?
"לא. ממטען שהתפוצץ אכן קשה לאתר טביעות אצבע, אולם ממטען שמנוטרל יותר קל להוציא טביעות אצבע ובעצם כל דבר פורנזי".
הגורמים הבכירים משתפים כי עוד אלמנטים שמאפיינים את התקופה זה מטענים במכוניות שכוללים בלוני גז הגורמים להחרפה ומטעני צד. "אם אתה לא יכול להגיע לבן אדם שאתה רוצה לאיים עליו, אז תניח מטען בכניסה לבית או בשביל שהוא עובר בו. העבריינים משתמשים בשיטות מאוד מתקדמות לעקוב אחרי היעד - החל משיטות מעקב, מל"מ, תזמון הפגיעה באמצעות מערכות הפעלה אלחוטיות וכמו שהזכרתי, לא מדובר רק בחומרי נפץ תקניים, אלא ישנה גם זליגה מתוך תעשיית הזיקוקים. אם שליש מהמטענים מורכבים מחומר נפץ צבאי, שני השליש הנותרים מקורם בחומר פירוטכני מתעשיית הזיקוקים, וזה כולל את כל אותם מטעני צינור. בנוסף, יש את השימוש המהותי בחומרי רסס שכוללים מסמרים, ברגים וכדוריות רסס בכמויות משמעותיות של קילוגרמים וזה הרסני, ולא רק ככלי פגיעה ביעד אלא באנשים חפים מפשע. בנוסף, יש גם תזמון של מערכות אלחוטיות ברוב מטענים. יש את מטעני האיום כמו מטעני הצינור שמושלכים לעבר בתים או בתי עסק ויש את מטעני החיסול שאליהם מתווסף רכיב הרסס, שמגדיל את טווח הפגיעה למאות מטרים, וזה יכול להיות ליד גן ילדים, גינת משחקים ותחנות אוטובוס. אין שליטה על הנפגעים וההרס שזה עלול לגרום, ולא מדובר בסביבה סטרילית".
יש מאפיינים אולי או הבנה היכן מיוצרים המטענים?
"קודם כל בוא נשמיד את האגדה שניתן להרכיב מטענים באמצעות למידה מהאינטרנט".
להכין מטען חבלה זה לא להכין עוגה. אתה מסתכן פה וחיבור לא נכון ואתה מושמד.
"יש לנו שני סוגים של מכיני מטענים.. האחד נכנה אותו מהנדס הבית שהוא חלק מארגון פשיעה אלא שהיום רובם אלה אנשים שהייתי מכנה אותם פרילנסים והם יכולים למכור מטענים גם לארגונים יריבים ואין בעיה להשיג את המטענים".
יש מאפיין נוסף שזיהיתם?
"אם בעבר השימוש במטענים נעשה רק בקרב ארגונים גדולים כמו רוזנשטיין או אברג'יל היום אנחנו מזהים שחברי כנופיות שהם יעדים ברמה מאוד נמוכה, שנקלעים לויכוחים על קווי חלוקת סמים אפילו, משתמשים באמל"ח כי השוק פשוט מוצף. מעבר לכך, בשימוש במטען יש משום הצהרה. צריך להבין שבאירוע ירי יש פחות עדים, אבל כשיש פיצוץ ועבריין נפגע ממטען העבריין שעומד מאחורי הפיצוץ או אותו ארגון מצהירים משהו לסביבה".
האם אתם יודעים להגיע אל בוני המטענים?
"קשה מאוד להגיע אל אותם מומחים שבונים את המטענים. זה מאוד ממודר כי יש כאן איזושהי חלוקה כי את זה שבונה את המטען ויש את אלו שדואגים לחיבור מערכות ההפעלה, ובשביל זה יש יחידה מיוחדת בלהב שמתחקה אחריהם וזה העיסוק העיקרי שלהם. אבל באמצעות השוואות מאירועים אנחנו מצליחים לזהות מאפיינים שחוזרים על עצמם, אבל אני לא מתכוון להרחיב בנושא".
בתוך השימוש במטענים, נחשפנו בשבועיים האחרונים בעיקר לשימוש חדש יותר ברחפני חבלה כשהמשטרה הגדירה בדיווחים כי נבדק אופן שינוע המטען או הטסתו ליעד. אותם גורמים בכירים מציינים כי בכל הקשור לרחפני החבלה מדובר בתופעה בעולם שקיימת מספר שנים והיא מוכרת גם בארגוני טרור ולא אחת נחשפה גם מארגוני פשיעה.
"בסופו של יום נערכנו לצורך העניין שזה יום אחד יגיע גם אלינו". אומר גורם בכיר במשטרה וממהר להוסיף. "ולמה נערכנו? כי בדיוק במצב כשמאויים מתגונן והמתחמים של העבריינים מבוצרים ממש, היריבים מחפשים אלטרנטיבות לצורך פגיעה. זה סוג של חתול ועכבר בין סוג ההתגוננות לסוג ההתקפה, ורחפן הוא מוצר זול, נגיש מאוד, ניתן לעשות הרבה מניפולציות ויש בעיה רגולטוריות בארץ עם זה. הוא קל להפעלה, ולכן השימוש שהוא בחיתוליו ונשמע אקזוטי מקבל תאוצה.
צריך להבין שרמת התחכום וההיערכות של הארגונים היא גבוהה. כשמדובר בחדירה למתחם מבוצר או לעבריין המתגורר בקומה גבוהה נעשית נגישה יותר באמצעות רחפן. נחשפנו עד כה לשני סוגים של פעילות או שהרחפן עצמו הוא כולו נפץ או שהוא אמור להכיל מטען. כיום הסוגים של הרחפנים המסחריים המרכזיים הם קטנים וקשה להכיל עליהם הרבה חומר נפץ אבל זה רק עניין של זמן עד שיוכלו להטיס על רחפן מטען רב עוצמה. גם כאן קשה מאד לשייך וקשה מאד לתפוס. מנגד יש לנו יכולות טכנולוגיות ושם אנחנו יותר חזקים ומציגים סיכולים".
בעבר נעשה שימוש ברחפנים למטרות פליליות?
"ידוע שהשימוש ברחפנים נעשה כבר לפני מספר שנים למטרות פליליות בעיקר במקרים של תצפיות, איסוף מידע מצולם על יריבים, הברחות, לרבות של סמים וטלפונים אפילו במתקני כליאה אלא שהנשיאה של מטעני חבלה הוא השימוש החדשני כביכול".
במשטרה מתריעים כי השימוש במטעני רחפן מסוכן באופן מהותי, שכן לצד העובדה שמי שמיומן להפעלת המטען עבורו השימוש הוא קל, יש בהחלט תקלות ומקרים שכאלה עלולים להסתיים בפגיעה בחפים מפשע. מה גם שנשיאת מטען על רחפן ופיצוצו באוויר מגדיל משמעותית את נפח הפגיעה והנזק וגם כאן עלולים להיפגע חפים מפשע.