בית משפט השלום בירושלים גזר הבוקר (שלישי) שמונה חודשי מאסר על תנאי ו-2,000 ש"ח קנס על לוחמת מג"ב אוריאן בן כליפא, שהורשעה בחודש שעבר בתקיפת הצעירה הערבייה חלא סלים.
"הרסו לבת שלי את החיים": האם לוחמת מג"ב שהורשעה תזוכה?
מדובר בגזר דין שאינו סופי ונכונה לנו עוד מערכת נוספת בבית המשפט המחוזי, שכן מקורבת לבן כליפא הבטיחה לערער על ההחלטה אם אוריאן תורשע.
מעו"ד אייל בסרגליק ודניאל הרמן המייצגים את אוריאן נמסר: "בית משפט דחה את דרישת מחש למאסר על דרך עבודות שירות וקבע מאסר מותנה בלבד בתיק זה. בכוונתנו לערער הן על ההרשעה והן על העונש ובכלל זה אי ביטול ההרשעה. כשקיבלנו תיק זה בתחילת פרשת הגנה דרישת מחש הייתה למאסר בפועל, היום אנו לאחר שאוריאן זוכתה מכל העבירות המופיעות בכתב האישום ואנו נמשיך להילחם להוכיח את חפותה של מרשתנו".
מקורבתה של בן כליפא אמרה ל"מעריב": "אנחנו מגישים ערעור, אין צדק בבית המשפט, פשוט ככה. השופטים שלנו חושבים שהשוטרים והלוחמים עובדים בתנאי מעבדה, ולשבת באולם ממוזג עם מקלדת, עכבר ומחשב ולגזור דין זה מאוד קל. הייתי ממליצה לאותה שופטת חמודה שאמרה שתתחשב בה, שתעמוד חמש דקות באותו השער, שידע המון פיגועים, ונראה אותה מגיבה למצב. נראה אותה עם ציוד עליה".
"התחושה היא שלא עשו צדק עם אוריאן", סיפרה, "במיוחד שהוכחנו בביהמ"ש שבתי הותקפה. היא אמרה כמה וכמה פעמים שלא ניתן לעבור את המחסום ושכאשר תרד החסימה בת המוכתר תוכל לעבור את המחסור, אך בת המוכתר החליטה לעבור את המחסום ללא אישור וקיללה את אוריאן".
"הפקירו אותה, גם השופטת אמרה שהיה מחדל רציני של מח"ש. אם היו עדים שלא הגיעו להעיד, ואם אדון מוכתר אומר בביהמ"ש שהוא נותן תעודות הוקרה לשוטרים שעזרו לו, מה עוד ניתן לומר חוץ משתפרו לאוריאן תיק? ולמרות זאת השופטת הרשיעה אותה", הוסיפה. "היה שם שוטר שלקח את הטלפון של בת המוכתר והעביר אותו למוכתר, זה נקרא שיבוש מהלכי חקירה, לא מה שהיא עשתה. אוריאן לא עשתה שום דבר חוץ מאשר את תפקידה, איפה נשמע עוד דבר כזה? רק בישראל. במקום אחר, היא הייתה מקבלת צל"ש. אני מתביישת במערכת המשפט ואמשיך להילחם על הצדק".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר לאחר מתן גזר הדין: "ההחלטה של השופטת שפירא לגזור על לוחמת שהגנה על כולנו מול פורעים עונש מאסר על תנאי היא מקוממת. לצערי האג'נדה של השופטת גברה על המקצועיות ועל ההלכה המשפטית שלא מרשיעים במקרה כזה. ההחלטה הזו מוכיחה שוב: יש צורך ברפורמה אמיתית במערכת המשפט ולא ברפורמה קוסמטית. רפורמה אמיתית עכשיו!".
ממח"ש נמסר כי בשלב הטיעונים לעונש ביקשה המחלקה לחקירות שוטרים, באמצעות עו"ד קרן לביא, לגזור על הנאשמת מספר חודשי עבודות שירות. מח"ש טענה כי הנאשמת נהגה באלימות כלפי המתלוננת, אישה צעירה שביקשה לעבור את המחסום, הן בשלב הראשון עת פגשה בה ובאחיה במחסום, הן בהובלה הברוטאלית אל נקודת המשטרה ובנקודת המשטרה עצמה.
מח"ש ציינה כי לא מדובר באירוע בודד או במכה אחת אלא ב"השתלחות אלימה ומתמשכת" מצד שוטרת שאמורה "לשמש דוגמא, בוודאי כאשר לצידה שוטר צעיר בשלב הכשרה, ולהימנע מניצול לרעה של כוחה". כמו כן נטען על ידי מח"ש כי הנאשמת לא לקחה אחריות על מעשיה ולא הביעה חרטה כלשהי במהלך ניהול ההליך.
ביהמ"ש אימץ את טענות המחלקה לחקירות שוטרים בדבר המצופה משוטר האמון על שמירת החוק ואכיפתו וקבע כי "במובן זה היא מהווה את 'פניה של משטרת ישראל' ודווקא משום כך ישנה חשיבות רבה לאופן התנהגותה , ודווקא משום כך היא נדרשה להפגין שליטה עצמית, ריסון ואיפוק, גם בסיטואציה המורכבת שבה הייתה מצויה, בשטח, ולא כל שכן- בתוך נקודת המשטרה". כמו כן, אימץ ביהמ"ש את טענות מח"ש בדבר הפגיעה במתלוננת וקבע כי "היה במעשים אלה של הנאשמת גם מימד של השפלה כלפיה, בפרט כאשר נוספו לו הצעקות שהשמיעה והסטת הרעלה מפניה של נפגעת העבירה בתנועת זלזול בשלב מאוחר יותר של האירוע".