פרסום ראשון: ארגון 'לביא' עתר היום (חמישי) לבג"ץ בדרישה להורות כי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, אינה יכולה לשבת בהרכב שידון בעתירות נגד חוק הסבירות המעוגן בחוק יסוד השפיטה.
בצל החקיקה: מה הסיכוי שבג"ץ יפסול את חוק הסבירות? | מיוחד למעריב
לקראת הדיון הדרמטי בסוגיית עילת הסבירות: מאילו טעמים יכול בג"ץ לפסול חוק יסוד?
העתירה הינה נגד הרשות השופטת, בית המשפט העליון, הנשיאה חיות ונציב תלונות הציבור על שופטים. בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד אבי סגל, נכתב כי על הרשות השופטת לנמק מדוע הוחלט לקיים דיון מורחב בביטול חוק הסבירות בהרכב של 15 שופטים שבראשו עומדת הנשיאה חיות למרות ש"קיים חשש למשוא פנים ולפגיעה במראית פני הצדק באופן המונע מכבוד נשיאת בית המשפט העליון להשתתף בדיונים בדבר שאלת חוקיות התיקון לחוק".
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
בנוסף, בארגון לביא דורשים מבג"ץ להורות לנציב תלונות הציבור על שופטים להסביר מדוע לא התערב ומנע את החלטת הנשיאה חיות, למרות החשש למשוא פנים ולפגיעה במראית פני הצדק. הדרישה כי חיות לא תוכל להשתתף בדיונים, באה על רקע הטענה כי דעותיה בנושא ידועות, והיא השמיעה אותן בפומבי לא פעם. כך, נטען כי בחודש ינואר האחרון, בכנס העמותה למשפט ציבורי, נשאה חיות נאום הכולל ביקורת נוקבת על ביטול עילת הסבירות.
בין היתר, אמרה הנשיאה חיות בנאומה על הרפורמה המשפטית: "מדובר במתקפה שלוחת-רסן על מערכת המשפט, משל הייתה אויב שיש להסתער עליו ולהכניעו. למרבה הציניות, הוגי התוכנית מכנים אותה תכנית "לתיקון" מערכת המשפט. ואני אומרת – זו תכנית לריסוק מערכת המשפט. היא מיועדת להנחית מכה אנושה על עצמאותה ואי-תלותה של הרשות השופטת ולהפוך אותה לרשות שותקת".
על ביטול עילת הסבירות, אמרה הנשיאה חיות: "אם אין מקום להחלטה ערכית של השופט בעניין סבירות ההחלטה השלטונית, השלב הבא – על פי אותו היגיון – הוא אולי כי אין לשופט כל יתרון מקצועי לקבוע גם מהו "ספק סביר" לצורך זיכוי של נאשם בפלילים".
בעתירת ארגון לביא נכתב כי "העובדות המתוארות והמפורטות לעיל מציגות תמונה עגומה ולפיה הרשות השופטת בראשותה של הנשיאה א' חיות בחרה להתעלם מאחד מעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית – כי על בית המשפט להגיע פתוח ועם נפש חפצה לשמוע את טענות הצדדים ולגבש את עמדתו רק לאחר שמיעת הטענות".
"כאשר, במידה ושופט גילה דעתו בסוגיה משפטית הרלוונטית לדיון המשפטי, ובוודאי אם נתן לכך במה בפומבי, הרי ברי שבית המשפט אינו יכול לשמוע את טענות הצדדים בנפש חפצה, עובדה שיש בה כדי לפגוע לא רק במתדיין עצמו אלא בציבור כולו ובבסיס מערכת המשפט", נכתב בעתירה. בארגון לביא ציינו כי לפי הוראות חוק בתי המשפט, "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".
בארגון לביא הוסיפו וציינו בעתירה פסקי דין עליהם חתומה הנשיאה חיות, במסגרתם הנשיאה חיות פסחה שופטים מלשבת בדין לאחר שהתבטאו באופן נחרץ לגבי התיקים בהם ישבו. באחד ההליכים שצוינו, כתבה הנשיאה חיות: "משעה שבית המשפט קמא התבטא בצורה כה נחרצת בנוגע למערער ולהליכים שבין הצדדים, אין מנוס מהעברת הדיון בהליך לשמיעה בפני מותב אחר".
בארגון לביא טוענים כי אין לקבל סטנדרטים כפולים כלפי נשיאת בית המשפט העליון ״כל שופט אחר שהיה מביע עמדות נחרצות ופומביות בנושא כזה או אחר היה נפסל מישיבה בדין באותו הנושא, אי אפשר לקבל סטנדרטים כפולים וניגודי עניינים מובהקים כל כך רק משום שמדובר בנשיאת העליון״.
עו"ד אבי סגל מסר למעריב: "צר לנו שנשיאת בית המשפט העליון הנכבדה, לא מצאה לנכון, אפילו להגיב לשתי פניות מוקדמות שהופנו אליה. אנו סמוכים ובטוחים שהרכב בית המשפט העליון שידון בעתירה, יוציא מלפניו לאלתר, צו על תנאי שיורה לנשיאה הנכבדה ליתן טעם מדוע לא תפסול עצמה מלשבת בראש ההרכב שידון בעתירות בקשר עם עילת הסבירות. וככל שהנשיאה תבחר שלא לפסול את עצמה, הרי שאנו סבורים שבית המשפט עצמו, יוציא צו מוחלט המורה לה לעשות כן".