בדיקת "מעריב": האם ובאילו מקרים בג"ץ סייע לקהילת הלהט"ב? | לאחר טענותיו של אמיר אוחנה

בשיחה עם ״מעריב״ מסבירה עו״ד יהודית מייזלס, מבכירות עורכי הדין לדיני משפחה בארץ, ושייצגה בבג״ץ ממט התקדימי שאישר לראשונה הורות להט״בית באמצעות צו הורות פסיקתי, על מקרים שבהם בג״ץ בהחלט איפשר זאת.

״אינני מכירה את עניינו הפרטי של יושב ראש הכנסת, המסלול שעבר או ההליכים שביצע, ויכול להיות שעניינו האישי אכן אינו תלוי בפסיקות בג״ץ. אולם אין כל ספק, שפסיקות מכוננות והיסטוריות של בית המשפט העליון, איפשרו לאלפי אזרחים ישראלים לממש את זכותם להיות הורים, ובמיוחד בכל הקשור להורות להט״בית״, היא מציינת.

עו״ד מייזלס מצביעה על מספר פסקי דין והחלטות של בג״ץ הביאו לשינויים משמעותיים ביותר: ״בפסק הדין ירוס-חקק נ' היועמ"ש משנת 2005 הוחל חוק האימוץ על בני זוג מאותו המין - פסק הדין עסק בד"ר טל וד"ר אביטל ירוס חקק, בנות זוג לסביות, אשר חיו יחדיו מזה 15 שנים בתא משפחתי אחד, ובו שלושת ילדיהן אותן ילדו מתרומות זרע אנונימיות. בנות הזוג  ביקשו לאמץ אחת את ילדיה הביולוגים של רעותה ('אימוץ צולב'). בית המשפט לענייני משפחה, דחה את הבקשה על הסף".

"בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, וקבע, כי זוגות מאותו המין אינם עומדים בתנאי חוק האימוץ ומטרתו. בית המשפט העליון, בהרכב מורחב, נעתר לבקשתן וקבע כי אין מניעה שבת זוג של אם ביולוגית תוכל לאמץ את ילדיה, והורה לבית המשפט לענייני משפחה לבחון האם התקיימו במערערות דרישות החוק. בעקבות פסק הדין, כל אחת מבנות הזוג אימצה את ילדיה הביולוגיים של האחרת, ובכך למעשה הן הפכו לזוג ההורים הראשון מאותו המין בישראל שקיבל צו אימוץ״, הוסיפה.

עו״ד מייזלס ייצגה כאמור בפני שופטי בג"ץ בפרשת ממט-מגד ואח' נ' משרד הפנים ואח' - שבו הוכרו שני אבות כהוריו השווים של ילד. בפסק הדין התקדימי משנת 2014 שנידון בהרכב מורחב, בית המשפט העליון הכריע לראשונה בדבר האופן בו ראוי שהמשפט הישראלי יתייחס לסוגיית רישומם ומעמדם של ילדים אשר נולדו בהליכי פונדקאות שבוצעו מחוץ לישראל.

העתירות נדונו בפני הרכב מורחב בן שבעה שופטים. בפסק דין חשוב זה, סלל בית המשפט העליון את הדרך לרישום אחיד ומהיר של הוריו של הילד  שנולד בהליך פונדקאות חו"ל בארה"ב לשני אבות, תוך יצירת כלי משפטי בשל צו הורות פסיקתי, שמאז נעשה בו שימוש נרחב וניתנו מאות פסקי דין תוך שימוש בכלי זה.

המשנה לנשיאה (דאז), נאור, כתבה את פסק הדין המרכזי שבו פירטה את אופן רישומם של שני הורים, בין אם רק אחד מהם הוא בעל קשר גנטי ליילוד. היה זה פסק הדין הראשון אשר הסדיר את רישומם של הורים בהליכי פונדקאות, וסלל בעצם את הדרך לתיקון חוק הפונדקאות בישראל, אשר לאחרונה תוקן כך שמאפשר ביצוע הליכי פונדקאות בישראל גם לזוגות חד מיניים ולרווקים.

עו״ד מייזלס מציינת גם את בג״ץ ארד פנקס נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים - תיקון חוק הפונדקאות כך שיחול גם לגבי זוגות מאותו המין ולגבי גברים יחידניים שניתן ב-2020: ״פסק דין קבע כי הסדר הפונדקאות הקבוע בחוק ההסכמים לנשיאת עוברים (המכונה 'חוק הפונדקאות') אינו חוקתי, מאחר שהוא מחריג מתחולתו בני זוג מאותו המין וגברים יחידניים, באופן הפוגע פגיעה בלתי מידתית בזכותם להורות ובזכותם לשוויון.  באותו פסק דין נתן בית המשפט למחוקק פרק זמן של שנה לקידום תיקון החקיקה כך שתבטא מחוייבות לזכותן של אוכלוסיות אלה לשוויון ולהורות.

משהדבר לא נעשה״. עו״ד מייזלס מוסחפה כי בשנת 2021 ניתן פסק דין משלים, אשר ביטל את ההגדרות  בחוק ההסכמים לנשיאת עוברים, והורה לפרש את חוק הפונדקאות כך שגם זוגות מאותו המין וגברים יחידים בעלי זיקה גנטית ליילוד,  יוכלו להביא ילדים לעולם באמצעות הליכי פונדקאות מכח החוק.