החיסול הבוקר באזור הצ'ק פוסט ביציאה מחיפה, הוא בבחינת נורת אזהרה להסלמה בתעוזה של המחסלים בקרב ארגוני הפשיעה, בעיקר במגזר הערבי. הארגונים לא בוחלים לפעול בשעות הבוקר, בכביש ראשי, ולעיני נהגים, תוך שהם חוסמים באמצעות רכבם את רכבו של היעד לחיסול, פורקים החוצה כשהם רעולי פנים וחמושים בנשקים ארוכים, ובמשך מספר שניות יורים צרור יריות מכל זווית אפשרית. המחסלים לא הותירו לעאטף אבו כליב, בן ה-50 מחיפה, כל סיכוי לשרוד ומותו נקבע במקום.
הרקע והמניע מבחינת המשטרה ידועים ומקורם בנקמה על חיסול ממוצאי השבת האחרונה של ראאד דיבי במסגרת הסכסוך העקוב מדם בין ארגונו של נאסר חרירי לארגונו של סמיר בכרי, שאל ארגונו הצטרפו בתמיכה גם וויסאם חרירי וכן משפחת אבו כליב מבוסמת טבעון וחיפה.
נזכיר כי לצד מאסר שאותו מרצה נאסר חרירי, גם סמיר בכרי, נתון בימים אלו במעצר, אולם זה לא מונע לחיילי הארגונים ובכיריהם לבצע חיסולים כאשר לא אחת משלא מצליחים להגיע אל היעדים המתוכננים מתבצע חיסול של בני משפחה וגם קרובים ממעגל שני ושלישי. כך קרה במוצאי שבת עת חוסל דיבי, שלכאורה אינו מוכר למשטרה.
הפעם סבורים במשטרה כי עאטף אבו כליב, בעל עסק לברזל וגרוטאות סמוך לצומת הצ'ק פוסט לא היה היעד הישיר לחיסול. אלא, כיוון שהיעד במקור, קרוב משפחתו, לא ניתן היה להשגה בשלב הזה, החליטו המחסלים לפגוע בדרג המשני, ועל כן חיסלו את עטאף שניסה להימלט מהירי. כזכור, בזמן שניסה להימלט, אבו כליב נסע לאחור כשהבין שחוסמים את דרכו ופגע בכך ברכבה של נהגת, שלרוע מזלה הייתה עדה לדרמה מורטת עצבים כמו לקוחה מסרט אקשן.
אירוע כזה הוא חריג ושונה הזורע פאניקה ובהלה ומצביע על משטרה רופסת ולא באשמתה, כזאת שבהיעדר תקנים לא מסוגלת להתמודד עם הפשיעה ברחובות הגם כשמדובר באחת משש הערים הגדולות במדינת ישראל. עזות המצח של המחסלים, היא דוגמה להיעדר פחד מחד ותעוזה מאידך לאלו שמחליטים לנקום, לסגור חשבון או לפגוע בנסיבות אחרות ביריביהם או במתנגדי שולחיהם.