הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
ניסיון החיים מלמד כי לרוב, לאחר תקופת מלחמה, מתחילה תקופה של שגשוג והתחדשות הכוללות, בין היתר, גם את תופעת ה'בייבי בום'. בתקווה שנגיע במהרה לסיומה המוצלח של המלחמה ולשלב הזה, חשוב לשים לב כי שיעור התביעות הגבוה ביותר במערכת הבריאות בישראל הינו בסך של למעלה מ- 32%, מוגש בגין מחדלים בתחום רשלנות רפואית בהריון ולידה. הסיבות העיקריות והשכיחות יותר הן בין היתר רשלנות שגרמה להולדת תינוק עם מום רפואי, אי אבחון מום עוברי בשלב מעקב הריון, וכן סיבוכים במהלך חדר הלידה, בלידה עצמה וכמו גם לאחריה.
תביעות רשלנות רפואית בלידה הן מורכבות ומצריכות היערכות ארוכה - הן בטרם הגשת תביעת הרשלנות הרפואית בזמן הלידה והן לאחריה. על מנת לקבל את הפיצוי הנדרש, ולתבוע את שמגיע לנפגעים, יש לעבור דרך ארוכה. עורך דין אלי מאור הינו מומחה לרשלנות רפואית ומומחה בטיפול ברשלנות בלידה. לעו"ד מאור ותק של למעלה מ-20 שנים בייצוג אישי של תביעות שכאלה בבתי המשפט, מסביר כיצד נדע כי מדובר ברשלנות רפואית בלידה, וכיצד עלינו לפעול על מנת לקבל את המגיע לנו.
לדברי עו"ד מאור, "במידה וקיים חשד כי אירע מקרה של רשלנות רפואית בהריון ולידה, התפקיד שלי, כעורך דין מייצג, הוא לבדוק ולאשר אם אכן מדובר ברשלנות רפואית ואם אכן מדובר ברשלנות רפואית שהיא ברת תביעה. זו השאלה העיקרית שאני צריכה להתמודד איתה. במקרים של רשלנות רפואית הנגרמת בזמן הלידה או רשלנות רפואית בהריון, יש לבחון אם נעשה איזה דבר שהוא חריג מפרקטיקה רפואית מקובלת. זאת אומרת שרופא, אחות או כל אחד בצוות הרפואי חרג במהלך הלידה מאותה פרקטיקה רפואית מקובלת" ומאותו סטנדרט התנהגות רפואית המצופה ממנו.
"אין כאן", מוסיף עו"ד מאור, "איזו רשימה סגורה או מוחלטת של מקרים שכאלה, אז איך יודעים? אנחנו יודעים בהסתמך על ניירות עמדה של האיגוד הישראלי של מיילדות וגניקולוגיה, אנחנו יודעים בהסתמך על ספרי לימוד בתחום הלידה של המלומדים גאבי או ווליאמס, ואנחנו יודעים לאתר מקרים גם על ידי בחינת פסיקת בתי המשפט לרבות פסיקות הן של בית המשפט העליון והן של בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ. במקרה אחרון שבו ייצגתי, למשל, התשובה לא נמצאה בכל המקומות שפירטתי לעיל, את התשובה במקרה זה מצאנו דווקא בניירות עמדה של איגוד המיילדות והגניקולוגיה בארה"ב, ועל בסיס זה גיבשנו עילת תביעה, שלאחריה הגשנו את התביעה לבית המשפט וגם זכינו בה".
מה הגורמים השכיחים ביותר לפגיעה בלידה?
עו"ד מאור: "הגורמים הם מאוד מאוד מגוונים. הרשלנות מבחינה כרונולוגית, יכולה להתרחש מהרגע שהיולדת נכנסת לבית חולים, למשל כשפשוט לא עשו מעקב אחר היולדת כמו שצריך, או במקרים אחרים שבהם דווקא כן עשו מעקב אחר היולדת, אך לא הבינו או תרגמו כראוי את הממצאים של המעקב. לדוגמא, חיברו את היולדת למוניטור, המוניטור זעק בשל מצוקה עוברית או טכיקרדיה, אבל אף אחד לא הקשיב ולא עשה עם זה משהו. העובר בבטן היולדת היה במהלך מצוקה עוברית ברורה אולם אף אחד מהצוות הרפואי לא עשה עם זה כלום. בשנים האחרונות הפך פופולרי בישראל המקרה של "לייבור סטופינג" (labor stopping או (stalled labor קרי מצב רפואי של "עצירת לידה". זהו נושא שהגיע לישראל מארה"ב ועוסק באי התפתחות הלידה כנדרש.
לפי כל ההנחיות, לפי כל הנהלים, ברגע שלידה מגיעה לחדר לידה היא צריכה להתקדם ולהתפתח משעה לשעה. צריך כל הזמן לראות תנועה קדימה בלידה ולוודא שהיא מתפתחת כמו שצריך. ברגע שהלידה לא מתפתחת כמו שצריך או שהיא עוצרת – זה נקרא עצירת לידה - וזה אומר שביה"ח, הצוות הרפואי צריך לעשות חושבים היטב מה קורה, למה הלידה נעצרה? ומה עושים כדי לקדם את הלידה? חשוב כמובן שהצוות הרפואי ישתף ויסביר את מהלך העניינים ליולדת, לבן זוגה ולבני משפחתה, יפרט בפניהם את האופציות הרפואיות שעומדות בפניהם על מנת לקדם את הלידה. מכאן, ובהתאם לכך, יתקבלו החלטות על מנת לקדם את הלידה כראוי".
נגד מי מוגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה?
עו"ד מאור: "בתי החולים בישראל נגדם מוגשות בד"כ תביעות שכאלה, נחלקים בגדול לשלושה - בתי חולים ששייכים למשרד הבריאות, למדינת ישראל או בתי חולים ששייכים לקופת חולים, בעיקר לקופת חולים כללית או בתי חולים של כל מיני עמותות או הסתדרויות או ארגונים או איגודים לרפואה וכדומה. יש להדגיש כי מניסיוני, למעלה מ-90 אחוזים מבתי החולים בישראל מבוטחים. על כן, תביעות שמוגשות נגד צוות רפואי ונגד מוסד רפואי, מועברות, לרוב, למחלקה לניהול סיכונים שקיימת כמעט בכל בית חולים רציני בישראל. מחלקת ניהול הסיכונים מעבירה את התיק לחברת הביטוח הרלוונטית שבה יש את פוליסה לאחריות מקצועית. חברת הביטוח ממנה משרד עורכי דין מטעמה, ואז עוברת התביעה להתנהל על פי כללי סדר הדין האזרחי בבית המשפט. התביעה, אף שהיא מוגשת נגד הרופא ונגד המוסד הרפואי, מתנהלת מול חברת הביטוח. הרופא כעובד של ביה"ח, מבוטח תחת הפוליסה ולא משלם על כך אגורה מכיסו".
האם יש התיישנות במקרים של רשלנות רפואית הנגרמת בלידה?
עו"ד מאור: "יש להבדיל בין תקופת ההתיישנות שעומדת ליולדת לבין זו שעומדת ליילוד, לתינוק. במקרה של היולדת, הזמן להגשת התביעה מוגבל ל-7 שנים מיום הלידה, ככל שהרשלנות קרתה בלידה. כשמדובר בתינוק יש יותר זמן. חוק ההתיישנות אומר שתקופת ההתיישנות של 7 שנים מתחיל להיספר מהגיעו של התינוק לגיל 18 ועל כן, התינוק באופן עקרוני יכול לתבוע עד גיל 25, אך להמתין עד גיל מתקדם שכזה להגשת תביעה, זו אפשרות שאני לא ממליץ עליה כלל".
לעו"ד מאור חשוב להדגיש כי במקרים של מומים שהרופא לא גילה, תקופת ההתיישנות עומדת על 7 שנים מיום הלידה. "זאת", הוא אומר, "למרות שהרשלנות היא בעצם פגעה בילד ולא פגעה ביולדת".
דבר נוסף שחשוב לזכור הוא שתביעות רשלנות רפואית בלידה הן תביעות מורכבות שלוקח זמן להכין אותן בצורה הטובה והמקצועית ביותר. "לוקח זמן", מסביר עו"ד מאור, "להצטייד בחוות דעת רפואית, ולעשות את כל הפעולות הנדרשות לפני הגשת התביעה לבית המשפט. ברגע שמוגשת התביעה לבית המשפט, מרוץ ההתיישנות פוסק. רק הגשת התביעה עוצרת את מרוץ ההתיישנות, לא מכתב דרישה, לא מכתב תלונה לבית החולים, רק הגשה בפועל של תביעה לבית המשפט – אני אומר את זה ומדגיש את זה – וזאת מאחר וכל בתי החולים בישראל עומדים על טענת ההתיישנות ולכן מאוד חשוב לשים לכך לב".
איך נקבע גובה הפיצויים בתביעות אלה?
עו"ד מאור: "סכום הפיצוי משתנה אם מדובר ביולדת או בתביעה של היילוד. יש שני פרמטרים עיקריים שמשפיעים על גובה סכום הפיצוי - זה הגיל, קרי ככל שהגיל צעיר יותר כך סכום הפיצוי גבוה יותר וכן אחוזי הנכות הרפואיים - ככל שיש יותר אחוזי נכות והם מגוונים במספר תחומים כך סכום הפיצויים יהיה גבוה יותר. כשאני, כמייצג נפגעות שחוו רשלנות רפואית בזמן הלידה, מגיש את התביעה אני תובע על כל ראשי הנזק, בעיקר כשמדובר בקטינים. אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד ועל כן אם קיימים דברים שעלולים לצוץ בעתיד הם נלקחים בחשבון: האם יהיו הפסדי השתכרות? האם צפויה פגיעה בכושר ההשתכרות? אפילו אם ייתכנו הפסדים לפנסיה, וכן, גם אם מדובר במי שהוא תינוק כרגע. נושא נוסף ומשמעותי מאוד הוא הנושא של כאב וסבל, עוגמת הנפש וקיצור בתוחלת החיים".
בשאלות נוספות ו/או פניות פרטיות בנושא שפורט לעיל בהרחבה, ניתן לפנות במישרין אל עורך דין רשלנות רפואית בלידה אלי מאור, וזאת על מנת לקבל תשובה מפורטת בעניין ספציפי או בכל שאלה המתעוררת מכתבה זו.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר