הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
מחלת מקצוע או תאונת עבודה? כאשר פועל בניין נופל מפיגום או כאשר עובד במפעל נפצע מאחת המכונות ברור לכל כי מדובר בתאונת עבודה אבל מה קורה במקרים בהם הוא סובל ממחלה שנגרמה מתנאי העבודה?
עו"ד אימבר גולן פרטוש, מומחית לתביעות ביטוח לאומי, על הדרך לקבל הכרה במחלה כמחלת מקצוע ועל הזכויות המגיעות למי שהוכר ככזה.
מה זו בעצם תאונת עבודה?
עו"ד גולן פרטוש: "תאונת עבודה היא מקרה שבו עובד נפצע במקום העבודה. מעבר לזה הוא יוכר שנפגע עבודה אם נפגע בדרך למקום עבודה או בדרך מהעבודה הביתה, גם אם תוך כדי עבודה נפגע בתאונת דרכים. אבל יש עוד דברים שמוכרים כתאונת עבודה. יש רשימה של מחלות מקצוע שמוגדרות בתקנות למשל מחלות ריאות, סרטן ועוד, שבהם מוכרים אנשים שחלו כתוצאה מהעבודה שלהם כנפגעי עבודה. מדובר בבעיות רפואיות שנגרמו כתוצאה מהעבודה, כולן מופיעות ברשימה סגורה שלא התעדכנה שנים רבות".
לדברי עו"ד פרטוש גולן, ההכרה של הביטוח הלאומי באותם חולים כנפגעי עבודה נכונה גם שכירים וגם לעצמאים שעובדים בתנאים מסוימים קבועים. "מדובר", היא מדגישה, "גם לגבי שכירים וגם לגבי עצמאים, גם מבחינת מחלות המקצוע וגם מבחינת תנאי עבודתם. ברגע שעובד עושה תנועות חוזרות ונשנות כל הזמן במהלך יום עבודתו, או סדרת פעולות חוזרות ונשנות ונגרם לו נזק גופני כלשהו, יכול להיות שהוא יוכר, זה לא בתקנות ולא בחוק אלא יציר פסיקת בתי הדין והוא מכונה מיקרו טראומה".
מה זה כולל?
עו"ד פרטוש גולן: "מקרים, למשל, שבהם עובד משתמש כל הזמן עם עכבר מחשב, או מקליד משך שעות ארוכות ולאור זה נגרמות לו בעיות רפואיות, במרפק או בשורש כף היד. אלו מחלות שיכולות להיגרם במקרה זה והעובד יוכר כנפגע במיקרו טראומה. מקראה אחר הוא של רופא שיניים שכל הזמן עושה תנועות חוזרות ונשנות עם הצוואר ונפגע – גם הוא יכול להיות מוכר. בנוסף, גם עובדים שמרימים משאות כבדים במשך רוב שעות היום ויכולים להוכיח תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף הגב, יכולים להיות מוכרים. מקרים אחרים הם של חשיפה לחומרים רעילים, חשיפה לאבק, או מסגרים שעובדים בחשיפה לרעש מזיק ויש להם ירידה בשמיעה עם צפצופים באוזניים. ישנם גם מורים רבים, מרצים וזמרים, מי שעושים שימוש רב יומיומי במיתרי הקול, יכול להיות שיוכרו בצרידות כמחלת מקצוע. אני יכולה לומר שעובדים רבים לא מודעים לכך שהם יכולים לתבוע".
אז למעשה כל אחד יכול לטעון למחלת מקצוע?
עו"ד פרטוש גולן: "זה נשמע קל על פניו אבל הקושי הוא בהוכחה. אנחנו עושים זאת על פי החומר הרפואי. אותו אדם שעובד שנים באותו סוג של מקצוע, כמו מסגר למשל, שהוא נמצא במקום רועש ועובד כל הזמן בחשיפה לרעש המכונות, לאורך שנים ועושה בדיקות שמיעה, וניתן לראות ירידה בשמיעה כתוצאה מכך או מצפצופים קבועים באוזניים יכול להיות מוכר. אנחנו, כעורכי דין, עוברים על המסמכים, שנות עבודה, מחפשים ופעמים רבות מוצאים קשר סיבתי בין הבעיה לבין מקום העבודה".
כיצד מתנהל התהליך?
חשוב להגיע למישהו שבאמת מתמחה ומנוסה בתחום הזה. עוה"ד המתמחים בכך מכוונים, עוברים על התיק הרפואי, רואים מתי התחילה הבעיה הרפואית, מדברים ומבינים ולומדים את הליך העבודה שלו. למעשה אנחנו בוחנים איך מתנהל אותו עובד במהלך כל שעות עבודתו, מה משך התקופה שהוא עובד, כיצד הוא חלה ומרכיבים כך את התיק, בהמשך אנחנו מגישים את התביעה לביטוח הלאומי".
המעסיק לא נפגע מהתביעה הזו?
עו"ד פרטוש גולן: "המעסיק לחלוטין לא נפגע. התביעה מתנהלת מול המוסד לביטוח לאומי והוא זה שבוחן את התביעה ומחליט אם לקבל אותה או לא. זו גם הסיבה לכך שחשוב מאוד הייעוץ והליווי המשפטי. אנחנו, כמתמחים בתחום, יודעים לכוון ולהרכיב את התביעה ובכך הסיכוי שהיא תתקבל גדל. ברגע שביטוח לאומי מכיר בזה כתאונת עבודה מגיעים לשלב של הוועדות הרפואיות. ועדות אלו מטרתן לקבוע את הנזק והנכות שנגרמו לעובד, האם מגיעה לו גמלה חודשית ובאיזה סכום. במידה והמוסד לביטוח לאומי אינו מכיר במחלה כתאונת עבודה, וזה קורה די הרבה, התביעות הללו עוברות להתדיין בבית הדין לעבודה. גם כאן, ישנה חשיבות מכרעת לייצוג על ידי עורך דין שמתמחה בתביעות מסוג זה. אם עובדים במקצועיות אז אין סיבה שהאירוע לא יוכר כתאונת עבודה או כמחלת מקצוע".
מה שכר הטרחה לעורך דין שמייצג מול הביטוח הלאומי?
עו"ד גולן פרטוש: "במדינת ישראל קיים חוק הקובע את שכר טרחת עוה"ד בתחום הביטוח הלאומי, כך שמרבית התביעות הללו הן באחוזים קבועים מראש. התשלום ניתן רק לאחר שהתביעה התקבלה ולכן, בעצם אין צורך לשלם מראש כדי להגיש תביעות".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר