המדינה הודיעה היום (חמישי) לבג"ץ כי "לא ניתן לנקוב בלוח זמנים סופי לקבלת החלטות" בנוגע לחוק הגיוס, ואי גיוס חרדים אשר נעשה בניגוד לחוק.
מקורבו של סינוואר: "אם היה מודע להשלכות - לא היה מבצע כך את טבח ה-7 באוקטובר"
"מידע שיש גופות של חטופים": פשיטה דרמטית של צה"ל על בית חולים בח'אן יונס | צפו
בהודעת המדינה נכתב כי גיוס חרדים הינו "סוגייה שעל רגישותה ומורכבותה אין צורך להכביר מילים, בייחוד בעיצומה של מלחמה ובתקופת כהונתה של ממשלת חירום לאומית".
עוד נכתב, כי "לפי הנמסר ממשרד ראש הממשלה וממשרד הביטחון, שאלה זו מצויה בימים אלו ממש בשיח בדרג המדיני, לרבות הבכיר ביותר, ובשדה הפוליטי, ונעשים מאמצים גדולים לשם קבלת החלטות בהקדם על ידי הגורמים המוסמכים. בשים לב לאופיו של השיח, נכון לשעת
כתיבת שורות אלה, לא ניתן לנקוב בלוח זמנים סופי לקבלת החלטות בסוגיה".
כזכור, היועצת המשפטית לממשלה ביקשה אמש מבג"ץ לדחות בשבוע את תשובתה בעתירות נגד החלטת הממשלה מלפני כתשעה חודשים שלא לגייס חרדים – למרות שחוק הגיוס המאפשר את ההשתמטות באופן חוקי, פקע.
בעמדת המדינה נכתב כי "בשים לב למועד הדיון הקבוע בעתירות, נעשו מאמצים רבים ביותר לשם הגשת התגובה במועד שנקבע. ואולם, הנושא המורכב שעל הפרק עדיין מצוי בליבון בין גורמי המדינה והממשלה הבכירים ביותר, וטרם הועברו עמדות סופיות במספר סוגיות הדורשות הכרעה, שבלעדיהן לא ניתן לגבש סופית את עמדת המדינה לצורך סיום הכנת התגובה".
על פי עמדת היועמ"שית, "בהיעדר עמדה סופית ובשלה שעל בסיסה ניתן לסיים את הכנת תגובת המדינה, דרוש פרק זמן נוסף כדי שניתן יהיה להגיש תגובה סדורה המפרטת את עמדת המשיבים ביחס לסוגיות השונות". בתנועה לאיכות השלטון שהגישה את העתירה התנגדו לדחיית תגובת המדינה, במיוחד לאור הדיון הקבוע בעתירה ב-26 לחודש.
בנוסף, בתגובת התנועה נכתב כי "משרד הביטחון עומל בימים אלה על קידום יוזמות נוספות שאינן עומדות בקנה אחד עם החלטת הממשלה העומדת בלב העתירה דנן כמו קיצור והפסקת דחיית השירות לתלמידי המכינות הקדם הצבאיות ומתנדבי שנת השירות; הארכת השירות הצבאי למגויסים; והעלאת גיל הפטור למשרתי המילואים. מעבר לנטל הכבד גם ככה שיוזמות אלו מטילות על ציבור המשרתים בצבא, הן מנוגדות חזיתית לעיקרון השוויון ולהחלטת הממשלה הנתקפת בעתירה דנן".