הפודקאסט הפלילי הראשון של מעריב הביא אלינו לאולפן את נצ"מ שמואל שרביט, ראש מחלקת תיאום מבצעי בחטיבת המודיעין של משטרת ישראל, קצין משטרה בכיר ומוערך שבילה שנים רבות במחוז ירושלים, עשה תקופה לא מבוטלת ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 במשטרה ובקיא ברזי הפשיעה ובהתמודדות של המשטרה. בשיחה עם כתב הפלילים של מעריב, אלון חכמון, והעורך הראשי גולן בר יוסף, סיפר שרביט על השפעת המלחמה על שיעורי הפשיעה, זליגת אמצעי הלחימה ממוקדי הריכוז בתקופתה והישגי המאבק המשטרתי בארגוני הפשע.
"אלמוג מחפש את אבא ואמא ובוכה": הטרגדיה והתקווה של משפחת לוי | צפו
אביבית מחכה שאחיה יחזור משבי חמאס: "מדמיינת את אבא מחבק אותו" | צפו
"מצב הפשיעה יודע עליות וירידות לאורך השנים ובשנה שעברה הפשיעה בכלל ובמגזר הערבי בפרט יודעת עלייה משמעותית", הוא מספר בפתח השיחה. "זה לא סוד שבשנת 2023 ידענו עלייה משמעותית בפשיעה ובעיקר במקרי הרצח במגזר הערבי. המשטרה מנתחת את האירועים אחרת היא לא תדע לטפל בהם. אנחנו יכולים לומר שעיקר הסכסוכים במגזר הערבי נסובים על סכסוכי קרקעות, מאבקי כוח וירושות".
כשהוא נשאל על מינוי הפרויקטור למגזר הערבי, ניצב יורם סופר, שרביט מעניק לו גיבוי על אף התעצמות הפשיעה במגזר, ואומר: "אני מסכים שהתוצאות הן פחות טובות אבל עדיין יש נתונים מדהימים בכל הקשור לעלייה בתפיסות אמצעי הלחימה (אמל"ח) ועלייה בסיכולי רצח". מלבד עבודת הפרויקטור, הוא מציין גם את מבצע מסלול ירוק המוצלח וסימונם של 26 סכסוכים מדממים במגזר הערבי ומאות יעדים הקשורים אליהם.
מלבד זאת, מסביר נצ"מ שרביט כי המשטרה עשתה מהלכים משמעותיים והצליחה לעצור את ראשי ארגוני הפשיעה הבכירים במגזר. לדבריו, מדובר ביעד שהציב המפכ"ל רנ"צ יעקב שבתאי, והוא מציין כי "לא מן הנמנע שהמעצרים האלו הולידו מאבקי כוח בתוך הארגונים ואפילו בין הארגונים".
לדבריו, בחודשים האחרונים המשטרה סיכלה לא מעט חוליות ביצוע רגע לפני שמימשו כוונתם לבצע חיסולים. כנגד אותם סכסוכים המשטרה הכינה תוכניות פעולה בשילוב של מספר יחידות במשטרה, לרבות היחידה הארצית למאבק בפשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) בלהב 433. עקב העובדה שמלחמת חרבות ברזל היא הנושא המדובר בימים אלה, פעילות המשטרה המאסיבית כנגד ארגוני פשיעה גדולים בכלל ובמגזר בפרט לא זוכה לחשיפה מספקת לדבריו. בהקשר זה הוא מציין כי "להכניס ראש ארגון פשיעה כמו בכרי לכלא זה אירוע וזה לא תפס כותרות ואנשים לא מכירים את זה".
לגבי התהייה האם קיימת הרתעה בשטח מבחינת המשטרה, אומר שרביט: "אם המשטרה הייתה עומדת מהצד הסכסוכים האלו היו ממשיכים להתעצם. בחצי השנה האחרונה המשטרה נכנסה חזק מאוד לסכסוכים האלה, ביצעה פעולות מבצעיות רבות, מעצרים ופעילויות מודיעיניות סמויות שהתוצאות שלהן מתקבלות מאוחר יותר, וכן פעולות אג"מיות. אז אותם ארגונים שונים אומרים לעצמם: 'בואו ננסה לעצור'".
הוא מסביר כי "אירוע של סיכול רצח מתחיל במידע על חוליה שמתכוונת לבצע רצח והכי קל זה לבצע מעצרים, ואז אתה מתמודד עם קשיים בהגשת כתב אישום. מידע מודיעיני שמתקבל מצריך מהמשטרה לקיים תכנית שיכולה להתנהל במשך חודש לעיתים עד לשלב ביצוע המעצרים כשאתה עוקב אחרי החוליה 24 שעות ביממה, ולעיתים מאזין לה בדרכים שונות".
בהמשך לכך, הוא מדגיש כי "הגענו ל–77 סיכולים, מהם 61 במגזר הערבי. אלו מעצרים שבוצעו כשהחוליה עם כלי נשק ואמצעים בדרך לביצוע המזימה". עם זאת, הוא מציין כי "כשאנחנו הולכים לעצור בן אדם אנחנו משתדלים לרכז את מכלול הראיות אבל מבצעים מעצרים גם כשאין מספיק ראיות, כי החקירה מהווה אמצעים להגיע לראיות".
באשר לפשיעה במגזר היהודי, שרביט מעריך כי ארגוני פשע רבים כמעט התפרקו לאחר חשיפת פרשה 512 ומעצר חוליית חיסול מארגון הפשיעה של ערן חייא ע"י ימ"ר ת"א בדרך לחיסול האחים מוסלי. "הארגונים של חייא ומוסלי מטופלים ביחב"ל ובימ"ר תל אביב, וזאת בלי קשר לכסכוך ביניהם. רק לאחרונה מוסלי השתחרר מבית הסוהר. המודיעין מאוד ברור לנו, אנחנו יודעים איפה איכון עולה ויורד".
אז מה חסר למשטרה בין הידיעה לבין הפיצוח של אותם ארגונים?
"באופן כללי, אם נסתכל על מפת הפשיעה, כמעט כל ראשי הארגונים בבית סוהר. טראבין, בכרי, חרירי, אבו לטיף, ג'רושי, זגורי - הבכירים שלהם בבית הסוהר. ברגע שהם בבית סוהר זה מייצר אתגרים חדשים כי חיילים חדשים מנסים להיכנס לוואקום שנוצר".
לקראת סיום השיחה, נצ"מ שרביט מתייחס גם לשינוי שחל במשטרה, כשלדבריו בשנה האחרונה עם כניסת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ישנן הצעות חוק שמקודמות ויש בהן כדי לסייע משמעותית לפעילות המשטרה וההתמודדותה מול אותם ארגוני פשיעה. בין היתר, הוא מציין לטובה את חוק ענישת המינימום שיוכל להתמודד עם ההקלות של בית המשפט.