סנ"צ ברקוביץ, עתיר ניסיון בתחום החקירות, וכבר ביקר בלא מעט זירות, חלקן קשות ומורכבות. אולם, אחרי שיצא מהזירה בדירת הגן ברחוב החליל 4 בהרצליה הוא נשמע כשגרונו חנוק היום הוא מסביר. "אחד מתפקידי הקודמים הייתי ראש מחלק תשאול במרחב איילון טיפלתי בלא מעט תיקי רצח נכחתי, תחקרתי וביקרתי בלא מעט זירות רצח וכל זירה היתה מורכבת בפני עצמה וכל אחת סיפרה את הסיפור שלה", ציין.
"כל הזירה היתה מזעזעת", אומר סנ"צ ברקוביץ, "אבל בזירה שבה הנרצח הוא ילד בן שש אז זה מקבל תפנית בעלילה. היא הופכת להיות זירה קשה ומורכבת אבל יש בה פרק רגשי מה שנקרא. כולנו הורים לילדים בסופו של דבר, וכשרואים ילד שנרצח בצורה מאד מאד אלימה ואגרסיבית. הזירה היתה מזעזעת, אז בעצם יש פה גם רגשות שנכנסים לתוך הפאן המקצועי. אלא שלצד זה אנחנו למודי ניסיון ואנחנו מקצועיים ואנחנו מכירים ויודעים שצריך לנטרל את הרגש, למרות שלעיתים הוא בלתי נשלט, כדי שנוכל להיות נחושים ולהתעסק במטרה העיקרית שזה להגיע לחקר האמת".
הוא מוסיף: " אחר כך אתה חוזר הביתה בסופו של דבר, אל המשפחה שלך, אל הילדים שלך, אל האישה שלך, ואתה לוקח את החוויות איתך, אבל אתה ממוקד ואתה מקצועי ומנטרל כל מיני איומים שמפריעים לך".
הוא מוסיף: "בהיבט הנוסף אני יכול לומר שאנחנו מדברים על אירוע שקרה מאפס למאה. בתוך זה היו סימנים מקדימים ומחשידים גם לבני המשפחה שלו ושלה וגם לבן הזוג, ואני לא מדבר על סימנים מחשידים מיום האירוע, אלא עוד הרבה קודם לכן, והם לא פנו לגורמי רווחה או חירום ופשוט נתנו לאותו הרגע לחלוף והמשיכו".
סנ"צ ברקוביץ מסביר: "ואני חושב שדווקא במקומות האלו, שמדובר בזירה פרטית, במרחב הפרטי שמשהו לא טוב קורה בו, אם זה בהתנהגות ואם זה באמרות חריגות - אלו אותות האזהרה, והייתה חייבת להגיע פנייה למשטרה או אל גורמי הרווחה, ולצערנו זה לא קרה".
הוא מדגיש: "כאן המקום לציין שהסימנים שהוצתו היו חייבים להוות אותות אזהרה שהיו חייבים להתייחס אליהם ברצינות רבה ולפנות לעזרה כדי לתת להם מענה. היו חייבות להגיע פניות לגורמי עזרה, רווחה ולמשטרה. כמובן שתפתח בחקירה אבל חד משמעית, לא היו מעולם פניות כאלו. גורמי הרווחה של עיריית הרצליה וראש העיר, שהגיעו לזירה, לא הכירו את המשפחה. לא היו פניות אליהם כלל".
סנ"צ ברקוביץ מציין כי במקרים שבהם נעשו פניות למוקד, הוזעקה ניידת למקום וכיוון שבני הזוג סירבו להתלונן למשטרה - לא היה מה לעשות, למעט טיפול נקודתי. הוא מסביר: "שום אירוע לא הבשיל לכדי תיקים או חקירה. לצד זה אי אפשר היום להתעלם ממה שחוו בני המשפחה, ומהתנהגות החשודה מזה זמן רב".