"חרושת השמועות וההתנהלות הזאת היא בלתי קבילה לנו כציבור ולנתניהו כראש הממשלה שמתמודד", הסביר, "הוא זכאי לדעת כדי להתאים את צעדיו". לדבריו, לא יכול להיות שמנדלבליט לא ישתף את עם ישראל בהחלטה האם החלטותיו הסופיות יפורסמו לפני או אחרי הבחירות.
"קיימת הנחייה בנושא, כי מערכת אכיפת החוק אינה מעורבת במערכת הפוליטית ולכן הליכים משפטיים יתקיימו כסדרם. על פי החוק מותר לפרסם את המלצות המשטרה על תיקי חקירה נגד בכירי ציבור, במהלך מערכת בחירות תוך הקפדה יתרה על הפרטים".
"אני לא מבטל את הטענות של ראש הממשלה שפרסום ההמלצות נראה כמו התערבות פוליטית אך אני חושב שהיועץ צריך להחליט אם הוא עומד בהנחיה הרגילה או חושב שמדובר במקרה חריג ומתכבד לספר לכולם מה הוא החליט", ציין קורב. הוא העריך: "זה נדרש ממנו להודיע את כוונותיו, אם לדבר במערכת הבחירות או לא. לא יכול להיות שנישאר בטרפת הזאת של חוסר הידיעה".
"הטיעון של אנשי ראש הממשלה הוא אכן מוצדק, אם יש הודעה על שימוע אז לכאורה יש קושי למי שמקבל את ההודעה להגיב באופן ראוי. זה נכון לכל נבחר ציבור ויכול להיות שגם כאן התיקים ייסגרו אך הפרקליטות התגאתה בכך שקיבלה את ההחלטה לפני מועד הבחירות כדי שאדם צריך ידע למי הוא מצביע. אגב לציבור יש את הזכות להצביע לראש הממשלה גם אם עומד מעל ראשו כתב אישום".
עורך הדין התייחס לשאלה האם האנג'דה של הפרקליט לגבי ראש הממשלה, משחקת תפקיד בתיקים נגדו. "לכל אחד יש תפיסת עולם ואג'נדה פנימית", ציין, "פרקליטים מנסים להתגבר על הדבר הזה כדי שלא יהיו אג'נדות על השולחן או מתחתיו. אין ספק שהדברים הללו משפיעים אבל אפשר להתגבר עליהם". לדבריו, בסופו של דבר ההחלטה היא של היועץ המשפטי בלבד למרות כל המלצות המשטרה והפרקליטות - אם הוא סבור שלמרות המלצות המשטרה והפרקליטות שאין דברים בגו, חובתו היא לסגור את התיקים.
"זה מכניס אותו אמנם לקושי אך זו לא בעיה בלתי פתירה", אמר, "התפקיד שלו הוא להסתכל על הדברים בצורה מקצועית. חוש הריח שלי גורם לי לחשוב שלא תהיה המלצה של היועץ המשפטי במהלך הבחירות אך אני לא יודע זאת בוודאות. אני כן חושב שהיועץ צריך להודיע לעם ישראל אם הוא מתכוון להודיע על החלטתו במהלך מערכת הבחירות או לא".
התרעות פיקוד העורף