"אין בפרסום שפורסם על ידי הנתבעת משום לשון הרע כלל ועיקר... תיאור מעשיו של התובע מעיד, בסופו של דבר, על מעשה קונדס של נער... הגם שהנתבעת סבורה ומרגישה, גם בעת הזאת, שמעשיו של התובע היו לא ראויים והם פגעו בה קשות, כבסכין החותכת בבשר החי; הרי שאדם אובייקטיבי מתייחס לאותו אירוע, כפי שמתואר על ידי הנתבעת, כמעשה קונדס ותו לא".
כעת טוענת ג'ייקובס כי פרסומיה כלל לא אמורים לביישו או לבזותו. "האם פרסום מעין זה עלול להשפילו ולבזותו? בוודאי שלא. התובע ביצע מעשה זה בשנות ה-70 של המאה ה-20, תקופה אשר התאפיינה בשחרור מיני, אשר בא לידי אפילו בסרטי הקולנוע הישראליים כמו 'הלהקה', 'מציצים' ועוד".
גנץ הכחיש את הטענות מכל וכל וטען כי מדובר בעלילת דם של ממש, שלטענתו גורמים בליכוד ניסו להלביש עליו ערב פרסום ההחלטה להעמיד את נתניהו לדין בכפוף לשימוע בשלושת תיקי האלפים. בהמשך נחשף כי שרת התרבות מירי רגב הייתה בקשר עם ג'ייקובס ואנשיה של רגב סייעו לה לפנות לתקשורת. רגב אמרה בתגובה כי היא "מחזקת אותך על האומץ שלך לספר את מה שחווית. אני מצפה מבני גנץ שיעמוד מול נאוה ויתנצל, או יגיד מה שקרה שם".
בעקבות הפרסומים, הגיש גנץ נגד ג'ייקובס כתב תביעה בסך חצי מיליון שקלים, באמצעות עורכי דינו בועז בן צור, גיא רוה וכרמל בן צור.
ג'ייקובס טוענת עוד בכתב ההגנה כי דבריה חוסים תחת הגנת חופש הביטוי, בעיקר לנוכח העובדה כי מדובר בעובד ציבור המקבל את משכורתו מכספי המיסים. ג'ייקובס מוסיפה עוד וכותבת כי הצגת דבריה בכלי התקשורת המרכזיים נעשתה ממילא תוך הטלת ספק באמיתות הפרסום. "לא זו אף זו, תובע עצמו מינף את תלונתה האישית על הנתבעת כלפיו, על מנת לנגח את יריביו הפוליטיים ולמעשה נהנה מהסיקור התקשורתי".
כתב ההגנה של ג'ייקובס, המתגוררת בארצות הברית, הוגש באמצעות עורכת הדין יעל תותחני. לפני חודש כתבה תותחני בחשבון הפייסבוק שלה: "אני מודה שזו תהיה חוויה בלתי נשכחת עבורי, לחקור את בני גנץ על דוכן העדים, כבאת כוחה של נאווה היקרה". תותחני סיימה את דבריה בשאלה "אז מה אתם הייתם שואלים את בני גנץ, לו אתם בנעליי?".
התרעות פיקוד העורף