קטעים מתמלילי הקלטות מפגישת נתניהו־מוזס, שנערכה בדצמבר 2014, לפני הבחירות לכנסת ב־2015, פורסמו אמש בתוכנית "המקור" ברשת. במהלך שיחותיהם, דיברו נתניהו ומוזס על הכוונה לחוקק את חוק "ישראל היום", שנועד להגביל את חלוקת העיתונים בחינם. העיתונאי שמעון ריקלין (ערוץ 20) והיועץ האסטרטגי ליאור חורב דנו בתוכניתה של אילה חסון ב-103FM בפרסום התמלולים.
חורב: "רביב דרוקר לקח אותנו אתמול למסדרונות הביוב של יחסי הון לשלטון. הביוב לא חדש, כמו גם מה שזורם בו. אך היכולת להיות הזבוב על הקיר ולשמוע באופן אותנטי את הצרכים התועלתנים של כל אחד מהצדדים הוא מבט שמעטים זכו לו. אתמול עם ישראל נחשף למשהו שהיה נחבא אל הכלים".
ריקלין: "בעיני זה שטויות. אני דווקא תוהה מדוע ההקלטות שודרו דווקא אתמול בלילה. ערן סוויסה פרסם שתוכנן לשדר דווקא משהו אחר במקום אך בבהלה החליטו לשנות. יכול להיות שהפרקליטות נחשפה במערומיה לאחר החשיפה של 'גלובס' ו'הארץ' על ח"כ איתן כבל, שהגיש את הצעת החוק נגד עיתון 'ישראל היום'. תראי מה קורה פה. ניסו להעביר חוק נגד 'ישראל היום', שכנראה 'ידיעות אחרונות' ניסחה, ח"כ כבל מקבל סיקור אוהד והמשטרה מודיעה שאין חשד נגד חבר הכנסת. האיש היחידי שנלחם בחוק המושחת היה הוא בנימין נתניהו ואותו רוצים להעמיד לדין. אז כעת, כדי לעשות ספין שישכיח את הנושא, הפרקליטות עושה יד אחת עם התקשורת כדי שנשכח את היעדרותה של ליאת בן ארי מהשימוע בעקבות חופשה משפחתית, את התצהיר הכוזב שפרסמה ואת מה שקרה עם פרשת כבל. הכל כדי שנדבר הבוקר על התמלילים שמראים איך נוני מוזס הוא זה שהפך מכלב השמירה את הדמוקרטיה לזה שמנסה לנהל את הדמוקרטיה הישראלית. מאחורי הקלעים יש כאן יחסים אסורים בין הפרקליטות, המשפט, המשטרה והתקשורת. במקום שהתקשורת תגן על האזרח הקטן ותחשוף את עוולות המוסדות, היא מגינה על המוסדות, והן מגינות עליה".
חורב: "בתמלילים יש את ההפך הגמור ממה ששמעון מדבר עליו. מסתבר שעל פי התמלילים שמפי ראש הממשלה עצמו, שהוא תומך בחוק 'ישראל היום'. על פי דבריו המוקלטים, הוא משתמש בחוק כדי לספסר אל מול 'ידיעות אחרונות'. כששלדון אדלסון נתן עדות במשטרה הוא הודה שראש הממשלה פנה אליו בנושא וביקש להפחית את מספר העותקים של 'ישראל היום' והוא בתגובה הראה לו את האצבע המשולשת".
ח"כים רבים פעלו בחוק 'ישראל היום' ולמען 'ידיעות אחרונות' וקיבלו סיקור אוהד בתמורה. למה עושים הנחות לאחרים ומאשימים את נתניהו?
חורב: "צריך לחקור את מי שהיה מעורב בחוק 'ישראל היום'. אמרתי כבר לפני שנתיים בריאיון לאראל סג"ל ושמעון ריקלין בגלי צה"ל שבמהלך בחירות 2015 נעשה תיאום בין המחנה הציוני ליש עתיד שנועד למנוע התקיפות הדדיות וזה בתיווך 'ידיעות אחרונות'".
רוני אלשיך מונה להיות מפכ"ל בזמן שעשו ממנו ברווז צולע בתקשורת. ברגע שמישהו חכם אמר לו להתחיל לתקוף את נתניהו הוא הפך למלך התקשורת.
חורב: "ראש הממשלה היה אז תחת בדיקה כמעט חצי שנה, מי שהחליט לעשות את הבדיקה לגלויה היה היועץ המשפטי לממשלה. מי שאישר לראש הממשלה להיחקר לא היה המפכ"ל אלא היועץ".
ריקלין: "בוא נדבר על העובדות, ראש הממשלה היה היחידי מכל הפוליטיקאים במדינת ישראל שהתנגד לחוק 'ישראל היום' באופן תקיף והפיל את הממשלה שלו כי הבין שכולם עובדים אצל נוני מוזס, בלי הבדל בין שמאל לימין. לכולם יש יחסים אסורים עם נוני מוזס. היחידי שבלם את נוני מוזס היה נתניהו ולכן רוצים להעמיד אותו לדין. הוא היחיד שהעז לעמוד מול הטייקון הזה. אילה, את מרוצה מתפקיד התקשורת הישראלית בפרשות האלה? איך זה שנתניהו יוצא האשם?"
לא בפרשות האלה ספציפית. אך ראינו גם בהרבה פרשות אחרות את התפקוד הפסול והבריוני של התקשורת.
חורב: "אני יכול לתת פרשנות ציבורית בלבד. מה שהרים את הגבות שלי בצורה חריגה אתמול הייתה המעורבות הישירה של ראש הממשלה בכוונות, במעשים ובפעולות לסגור את ערוץ עשר, דבר שניסה לטעון שלא היה לו בו יד ורגל".
אהוד ברק לא חטף מ'ידיעות אחרונות' כשניסה להכניס את 'ישראל היום' לצה"ל?
חורב: "הם חטפו סכינים מכמה סיבות, ולא רק בגלל הדברים האלה. השווי הכלכלי של השיחות שהתנהלו והוקלטו הן מאות מיליוני שקלים. הורדת התפוצה של 'ישראל היום' והפסקת עבודתו בימי שישי שווים ל'ידיעות אחרונות' מיליונים. בגלל ראש הממשלה מבקש ממו"ל ידיעות אחרונות להיענות לזה. הוא פעל כדי לנסות ולקדם עסקה".