בג"ץ מחק היום (חמישי) את העתירה שעסקה בשאלה האם בנימין נתניהו יוכל להרכיב ממשלה חדשה לאחר הבחירות שייערכו בחודש מרץ הבא, זאת למרות שלושת כתבי האישום שהוגשו נגדו. בעתירה, שהגישו 67 אנשי רוח ואנשי ציבור, נתבקש בג"ץ לאסור את האפשרות להטלת הרכבת ממשלה חדשה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות הנושאות קלון. קרי, נגד נתניהו.
הרכב השופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות ציין בנימוקיו כי דין העתירה להידחות בשל היותה מוקדמת. "על פי חוק יסוד: הממשלה, הנשיא הוא הגורם המוסמך להטיל על אחד מחברי הכנסת את מלאכת הרכבת הממשלה. מטבע הדברים, משהבחירות טרם התקיימו וטרם נודעו תוצאותיהן, הנשיא טרם נועץ בנציגי הסיעות וטרם נדרש לשאלה שמציבים העותרים", נכתב, "על כן, גם אם השאלה המשפטית כשלעצמה היא שאלה נכבדה, היא תיאורטית בעיקרה ואינה נדרשת להכרעה בשלב זה".
עוד הוסיפו השופטים: "העותרים רואים בהסרת אי הוודאות בסוגיה המשפטית כחזות הכל, ואולם בהקשר זה יש לזכור כי על פי שיטת הבחירות הנוהגת בישראל, ההצבעה היא לרשימות מפלגתיות ולא בחירה ישירה במועמדים לראשות הממשלה וכי המשיב כשיר להתמודד בבחירות הקרובות בראש רשימת המשיבה בהיעדר מגבלה בחוק האוסרת עליו לעשות כן, תהא אשר תהא ההכרעה בסוגיה אשר הועלתה בעתירה".
עו"ד דפנה הולץ לכנר, פרקליטת העותרים, מסרה בתגובה: "״העותרים מכבדים את הכרעת בג"ץ ומברכים על החלטתו שלא לדחות את העתירה ולסגור את דלתו, אלא למחוק אותה בעת הזו תוך קביעה כי הסוגיה שהעלינו היא בעלת חשיבות ציבורית עקרונית, גם אם זמנה להתברר טרם הגיע. אנו מביעים גם סיפוק לאור הבהרת בג"ץ בדבר שפיטות הנושא. ההכרה של בג"ץ בחשיבות הציבורית של השאלה לגבי כשירותו של מועמד לראשות הממשלה, הנאשם בעבירות שיש עמן קלון - הכרה זו מן הראוי כי תעמוד לנגד עיניו של נשיא המדינה, בבואו לשקול אחרי הבחירות על מי להטיל את הרכבת הממשלה. העתירה ביקשה לתקן את המצב הקיים בישראל, שבו אין מענה בדין למצב חסר התקדים אליו נקלעה המדינה בעקבות הגשת כתבי האישום נגד ראש הממשלה".
"סברנו, כי העיתוי הנכון לתיקון כזה, אשר ימלא את החלל המשפטי, הוא טרם ההליכה לבחירות. זאת, על מנת שלנגד עיני הבוחרים יעמוד המידע המלא והמדויק ביותר לגבי כשירותם של המועמדים ושל ראשי המפלגות להרכיב ממשלה. עם זאת, אנחנו מכבדים כאמור את החלטת בג"ץ שלא להכריע בסוגיה בשלב זה. בינתיים, בקשת החסינות של ראש הממשלה היא ההמחשה העדכנית ביותר למחיר הכבד שמשלמת החברה הישראלית בשל חוסר הודאות המשפטית בנושא. בקשת החסינות מוכיחה, כי אם לא נקבע נורמות מוסריות ברורות, ראשות הממשלה בישראל בדרך להפוך לעיר מקלט מאימת הדין".