אוחנה המשיך ואמר כי קיים הליך סדור, זאת על אף התנגדות היועמ"ש ודרישתו לבחור במועמד אותו הוא הציע, ומכוח סמכותו על פי חוק. אוחנה התייחס לבחירתו לתפקיד בעו"ד אורלי בן ארי בתחילה וכתב כי "סברתי, ועודני סבור, כי אורלי היתה יכולה לתרום רבות לפרקליטות והטענה כי אינה מתאימה לתפקיד משום ש"איננה בדרג הבכיר" היא במובן מסוים 'חטא על פשע'.
"ידוע לי היטב ומקרוב, ובוודאי גם לרבים מכם, שהרבה גבות הורמו כשאורלי לא מונתה - בניגוד לציפיות ולתחזיות - לפרקליטת מחוז המרכז, חרף ניסיונה הרב בפרקליטות מרכז, התאמתה לתפקיד, והאהדה הרבה שזכתה לה בקרב הפרקליטות והפרקליטים במחוז. היתה תחושה קשה של חוסר צדק שנעשה כלפיה, מבלי להכנס למניעים לכך, ולכך ביקשו עתה להוסיף את הטיעון שבשל כך שלא מונתה - לא תוכל לשאת בתפקיד ממלאת המקום. כך או כך ובעקבות ההתנהלות והלחצים שהופעלו החליטה אורלי מסיבותיה - כן, גם אורלי - להסיר את מועמדותה לתפקיד".
אוחנה המשיך במתקפה נגד מנדלבליט והתנגדותו אף למינויו של עו"ד דן אלדד, למרות נכונותו של אוחנה, לטענתו, לשתפו בתהליך. "רק כדי לשפוך על נימוקי. לצד הביקורת הידועה שלי על חלק מגורמי הפרקליטות, אני סבור שיש בה גם גורמים אחרים ואפילו הרוב, שיש בכוחם לפעול כדי לחזק את אמון הציבור בפרקליטות – מטרה שגם אם כולכם תסכימו שהיא חשובה עד מאוד - אינני בטוח שכולכם ניחנתם במידה שווה של היכולת להגשים אותה.
"הפרקליטות תחת פרקליט המדינה היוצא (שי ניצן - מ.ו) לקתה, לצערי, בסוג של "שכרון כוח", שהביא לדאבון כולנו לאותו שפל באמון הציבור בגוף חשוב זה. אחד הדברים שבחנתי אצל המועמדים הוא את שאלת המודעות לחשיבות שבמגבלות הכח, הריסון והאיפוק הנחוצים בעת הזאת, לשיטתי, כדי לחזק את אמון הציבור בפרקליטות".
אוחנה המשיך וכתב כי "עד לרגע זה, לא הוסבר לי - לא בפירוט ולא בכלל - מדוע עו"ד דן אלדד אינו מתאים לתפקיד. למעשה, הטענה היחידה שעלתה על ידי היועץ - ואליה אתייחס מיד - היא ש'הם' (הנהלת הפרקליטות) לא יקבלו אותו. אינני יכול לקבל טענה זאת. הפרקליטות, ככל שירות המדינה, איננה "חצר פרטית". של אף עובד מדינה, וכולנו מצווים לפעול על פי חוק".
אוחנה מסיים את מכתבו בצפייה כי חברי הנהלת הפרקליטות יקבלו את עו"ד אלדד כמ"מ פרקליט המדינה וישתפו עמו פעולה, גם במידה ויש להם הסתייגויות, על מנת לחזק את אמון הציבור בפרקליטות.
התרעות פיקוד העורף