המשמעות הפרסונלית של בעלי התפקידים היא גם שתעצב את תפיסת עולמה של הממשלה - בין התפיסה האקטיביסטית לשמרנית ובין הפרדת הרשויות ועוצמתן הציבורית. ראשית, תיק המשפטים יעבור לח”כ אבי ניסנקורן מכחול לבן, ואמיר אוחנה מהליכוד צפוי לנדוד למשרד אחר, אולי משרד התחבורה. בכך למעשה יישב בלשכת שר המשפטים שר חדש שתפיסת מפלגתו נוטה לביצור מעמדו הציבורי של בג”ץ, כשהחלומות על פסקת התגברות יחזרו למגירה.
נקודה נוספת היא של מינויי הבכירים. משך כהונתו של דן אלדד, ממלא המקום הזמני של פרקליט המדינה, צפוי להתארך בזכות ההגדרה של הממשלה שבדרך כממשלת חירום. לאחר כחצי שנה לערך צפוי אלדד לפנות את כיסאו.
מינוי נוסף שעומד על הפרק הוא מפכ”ל קבוע למשטרה, ובהמשך גם יועץ משפטי לממשלה. כל אלה יצטרכו להתקבל בהסכמה בין הצדדים. הכיצד? תוקם ועדה משותפת לכחול לבן ולליכוד שתפקידה יהיה לגבש את המנגנון החדש. קבלת ההחלטות בוועדה תהיה שוויונית והיא צריכה להגיע למסקנות בתוך חצי שנה, אז ייושם השינוי לפי ההסכם וייבחרו פרקליט מדינה ומפכ”ל קבועים.
נקודה נוספת היא שבירתה של המסורת, בפעם השנייה, שלא יהיה נציג אופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים. זאת לאחר שבפעם הקודמת ח”כ רוברט אילטוב, שהיה נציג האופוזיציה מטעם ישראל ביתנו, פשוט נשאר בתפקידו גם לאחר שהפך לחבר קואליציה. גם הפעם נציג “האופוזיציה” יהיה צבי האוזר מכחול לבן, שהוא כאמור חבר קואליציה. לצדו יישבו בוועדה חברת הכנסת אוסנת הילה מארק מהליכוד, שר מהליכוד ושר המשפטים המיועד ניסנקורן מטעם כחול לבן. הדבר למעשה מייצר מסה של נציגים בעלי תפיסה שמרנית ובעלי זכות וטו במינויים.
למעשה, עיצוב פניו העתידיות של בית המשפט העליון יוכרע על פי חלוקת המפתח שתיקבע בוועדה לבחירת שופטים וגם בערכאות נמוכות יותר. סוגיה נפיצה נוספת שאמורה להגיע לשולחנו של בג”ץ היא העתירות העוסקות בחוק הלאום. ב־3 במאי צפוי הרכב מורחב של שופטים לדון בעתירות שהוגשו נגד החוק. גם אם כחול לבן רוממו את שלטון החוק, נציגם בוועדה לבחירת שופטים ח”כ צבי האוזר הוא ממנסחי חוק הלאום. נוסף לכך, אכן החוק לא השתנה במשא ומתן הקואליציוני וגם הוא יעמוד למבחן בג”ץ, ופסילתו לבטח תעורר תגובות סוערות לכאן ולכאן.
התרעות פיקוד העורף