השלב הבא יתייחס לקבלת כל המידע הרלוונטי מהאם לגבי הלידה, ומאנשים נוספים מצד האם, במידה שהיו נוכחים בחדר הלידה. לאחר מכן תתחיל הבחינה באיזה שלב של הלידה הייתה התרשלות. האם היה מעקב תקין אחר המוניטור? האם ראו כי חבל הטבור כרוך סביב העובר ומונע אספקת דם תקינה? האם מנח העובר היה תקין? האם הצוות הרפואי במקום היה מיומן ומנוסה דיו על מנת לבצע את הלידה?
אם יוכח כי בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת, בהתאם למאמרים עדכניים, ובהתאם לניסיון המקצועי של הצוות, הייתה סטייה מהמקובל, שהייתה יכולה להימנע, או אז ייקבע כי נגרמה רשלנות רפואית בלידה.
לאחר קבלת חוות דעת באשר להתרשלות הרי שיש לפנות ולקבל חוות דעת באשר לנזק. במסגרת חוות דעת באשר לנזק רופא מומחה או מספר רופאים מומחים מכמתים את הנכות שנגרמה בגין ההתרשלות וקובעים את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות ובין הנכות הזאת.
לאחר קבלת חוות דעת באשר לנכות הרי שלעיתים יש חשיבות לקבל חוות דעת נוספת של מומחה לשיקום שמעריך חלק גדול מהנזקים שנגרמו בעבר, נגרמים בהווה וייגרמו בעתיד על מנת שניתן יהיה לדרוש את הפיצוי בהתאם.
לצורך ההמחשה, מומחה זה קובע במקרים מסוימים האם קיים צורך במטפלים צמודים, בהתאמת דיור, בציוד רפואי מתכלה, באביזרים רפואיים, ברכב מותאם וכיו"ב.
לאחר שכל חוות הדעת נאספות, ניתן להכין כתב תביעה, אשר מכיל את כל הטענות בדבר ההתרשלות וכן פירוט באשר לנזק שנגרם בעטיה ובאשר להשלכות נזק זה עד תום תוחלת חיי הנפגע. מדובר בהליך ארוך וסבוך שמחייב ידע ומקצועיות ספציפיים בתחום ייחודי זה.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף