פרשת הכדורגלנים והקטינות: עורך הדין אייל אוחיון, פרקליטו של הכדורגלן שאירח את מסיבת יום ההולדת אליה הגיעו הקטינות, ומסר עדות על כך, התייחס בשיחה עם 103FM לתוכן הדברים: "פחות חשוב מה שהוא אומר, זה יותר הלך הדברים". לדבריו, כולם פה מדברים על אשמים וקורבנות, נהיה איזה שהוא מחול שדים - מי באמת אשם פה? יכול להיות שאף אחד לא אשם פה?".

בטח שכן. בוא נניח את העובדות על השולחן.
"בסופו של יום יש לנו שתי קטינות שקיימו יחסי מין עם הבגירים, איפה המודעות של הבגירים? איך הם יידעו? איך אותו כדורגלן אמור לדעת ששתי הנערות הן לא בשנות ה-20 לחייהן אלא בנות 15 וחצי?".

הפרקליט נשאל כיצד הוא יכול לדעת, והשיב לניסים משעל וגיא פלג: "כולנו ראינו, לצערי, את התמונות". משעל שאל אותו האם הוא יכול להסיק מהתמונות, והוא ענה: "אתה רואה תמונה, נו באמת אתה רציני? אתה רואה תמונה של בחורה שנראית בשנות ה-20 לחייה, אתה תאמין שהיא בת 15 וחצי?".

אם הכול חד משמעי, איך אתה מסביר חלק מהמסרונים שמעידים על כך שנושא הגיל עלה עוד לפני המקרה?
"בוא נתייחס לזה נקודתית, ראשית אני לא מייצג שחקנים שהיו צריכים לברר את המובן מאליו, אין לי מושג על מה אתה מדבר. אנחנו מדברים על הלקוח שלי, לפי הראיות שהוא ידע להציג, ולפי התנהלות הדברים במציאות, לא הייתה שמץ של מודעות לגבי הגיל שלהן. נקודת ההתחלה הראשונית וההמשכית לאור ההתנהגות שלהן, לאור המראה ולאור איך שהדברים התפתחו - שהן בגיל החוקי לגמרי".

זו העדות שהוא מסר?
"זו העדות שמסר במשטרה, המסרונים, הראיות שהציג במשטרה שלא הייתה לו לידיעה, יש אישור. מה צריך יותר מזה שמסבירה אותה בחורה, אומרת בריש גלי – 'אני מצטערת שלא אמרתי את הגיל שלי. אני ידעתי שאם אגיד זה יהרוס את הקשר בינינו'. מה צריך יותר מזה?"

אז מה המשטרה מחפשת? במישור הפלילי.
"שאלה מעניינת".

בהנחה שזה נכון אין בסיס לחקירה.
"זה לא עובד ככה, משטרה זה לא עסק פרטי, ה'עליהום' הזה התחיל בכלל מהתקשורת ויש לנו פה 2 דמויות מרכזיות בשיח הציבורי, בשיח הספורטיבי, אי אפשר שלא לחקור - זה בסדר. מישהו מכולנו יודע שיש למשטרה מסקנה שהיו פה מעשים פלילים? כשמדובר בקטינות ההחלטה היא לא של המשטרה".

נכון, אבל אולי תוכל לספר כיצד הוא הכיר את הקטינות?
"אני לא יכול לתת לך פרטים מוכמנים מתוך חקירה, גרסה של אדם, בשלב הזה של ההליך".

אני מתאר לעצמי שאת המסרונים של הלקוח שלך, לא משטרת ישראל נתנה.
הוא נתן, בוודאי".

לתקשורת אני מתכוון, יש לי את הרושם.
"צר לי שיש לך רושם כזה, אבל בסדר".

פלג: "כנראה שהמשטרה הפיצה את המסרונים".
משעל: "מה ההמשך?".
אוחיון: "ההמשך עכשיו ברגע שנחקרים עדים נוספים צריך לאמת את התוצרים של החקירה שלהם, בסופו של יום ברגע שיש כל כך הרבה מעורבים בחקירה כזאת, זה ייקח זמן. התיק בסיומו יועבר לפרקליטות, ברגע שיש קטינות זו פרוצדורה, רק הפרקליטות מוסמכת להורות על סגירה של התיק, זה לא יהיה הליך מהיר בוא נגיד ככה. זה ממש לא יהיה הליך מהיר".

פלג: "צריך להדגיש, הלקוח שלך הוא לא חשוד ולא נחקר כחשוד אלא כעד אבל בכ"ז אני  קצת חשדן, הוא כתב אחרי שהפרשה התפוצצה – אני יודע שיש לכן לב מזהב ולא הייתן עושות משהו לפגוע, אני רואה בקשה – אל תפתחו על החברים".
משעל: "ניסיון להשפיע?"
אוחיון: "יש נינוח קצת חשדני, קצת לא נעים כשקוראים את ההודעה הזאת גם אני שאלתי את השאלה הזאת אבל בסופו של יום יש אחד מהמעורבים שהוא אדם נשוי, שניהם דמויות ציבוריות, יש פה ניסיון לשמר על הפרשה הזו בתוך דלתיים סגורות. זה כל הסיפור".

החבר מנסה להגן על חבריו.
"לא היית מנסה להגן על החבר הנשוי שלך כשהולכת להתפוצץ פרשה שאשתו תגלה שהוא היה עם אישה צעירה?"

הזירה המשפטית והציבורית, רצון לעזור זו תכונה מעולה אבל כשבוחנים אותה בכלים של המשפט הפלילי היא יכולה להתפרש כניסיון להשפיע על עדים.
"אני חושב שאתם ממהרים ליחס יכולות משפטיות מתוחכמות לאנשים שבכלל לא בסקטור הזה, בכלל לא במגרש הזה, בכלל לא חשבו על זה בזמן ההוא שהוא כתב את ההודעה הזאת. באמת מישהו מעלה על דעתו שזו הייתה התוכנית שלו?"

אני חושב שכן. כשהוא כותב לבחורות שברור שהן צפויות, לפני שהעידו במשטרה, 'יש לכן לב מזהב, לא הייתן עושות משהו כדי לפגוע באנשים'. אני מבין את זה רק כך – תעשו טובה אל תהרסו לחברים שלי את החיים.
"זה בסדר שאתה מבין את זה ככה, בשביל זה יש בתי משפט, בשביל זה יש הליכי חקירה. אפשר להבין את זה בצורות אחרות. אפשר להבין את זה גם - אתם הטעיתם אותנו, עבדתם עלינו, בבקשה בואו תהיו מספיק הגונות להמשיך בדרך שהתחלתן ואל תעשו מזה עכשיו משהו שזה לא".