בית המשפט העליון דן היום (שלישי) בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד הגבלת ההפגנות. הרכב השופטים שנקבע הינו נשיאת העליון השופטת אסתר חיות, המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר והשופט ניל הנדל. התנועה לאיכות השלטון טענה בעתירה כי ״החוק מרוקן מתוכן את אחת מזכויות היסוד המובהקות ביותר במשטר הדמוקרטי, אשר אינה רק זכות אזרח אלא גם מהווה את התשתית לבנייה של משטר דמוקרטי״. עוד הוסיפו כי ״העתירה מציגה תמונה עגומה של פגיעה חמורה וקשה בזכות יסודית המגדירה למעשה דמוקרטיה מהי.
״ועדת חוקה, חוק ומשפט דנה בהסתייגות להחריג מחאות באמצעות שיירות רכבים, ללא התקהלות כלל - והסתייגות זו נדחתה. זו הוכחה לכך שמניעים בריאותיים או אפידמיולוגיים אינם עומדים בבסיס תיקון זה, אלא איסור גורף על מחאה נגד הממשלה והעומד בראשה, שההליך הפלילי בעניינו תלוי ועומד בבית המשפט״, נמסר מהתנועה.
יו״ר התנועה לאיכות השלטון, עו״ד ד״ר אליעד שרגא, התייחס בדיון בבג״ץ לחוק ואמר: ״גם במרץ, שהיה הסגר הכי משמעותי וקשה, עם איסור יציאה מהבית של יותר ממאה מטר, אף אחד לא חשב לפגוע בחופש המחאה. מה שהתניע את הסגר השני הוא אותה מחאה שגדלה בין הסגרים, היא דרכה למישהו על יבלות. מה שמפריע לנתניהו זה לא המשבר הכלכלי או הבריאותי. אלה אותן הפגנות. קיבלו החלטה כ״כ משמעותית, מבלי שיש נתונים. אני משוכנע שנתניהו ניסה חודשים להביא מהשב״כ נתונים על הדבקות בהפגנות, אבל אין כאלה. זה מעורר הרבה מאוד שאלות לגבי ההתנהלות. חופש המחאה היא הזכות האחרונה שנשארה לאזרח במשטר דמוקרטי".
לדבריו, אנחנו במצב חירום, שכל הזכויות החוקתיות שלנו נפגעות. העובדה שפגעו בזכות שהיא למעשה הכתר של הזכויות בחברה דמוקרטית, מבלי נתונים, צריכה להדאיג את כולנו״.
על מניעת האפשרות להפגין גם בשיירות רכובות אמר: ״קושי אכיפתי הוא לא סיבה לפגוע בזכות כ״כ בסיסית. כל האירוע הזה מתנהל משיקולים פוליטיים. אין בינו לבין בריאות דבר וחצי דבר״.