סביב כהונתו של ניצב כהן ישנן שני מחנות - האחד המפרגן לכהונתו ומתייחס ליכולתו להנהיג את המשטרה דווקא בימים הקשים הללו, הן בהפגנות של הקהילה האתיופית, הן במהלך מערכות בחירות ובעיקר בתקופת הקורונה שעדיין מוגדרת כאירוע חריג ובינלאומי.
יש להזכיר כי ניצב כהן, שלא קיבל את המנדט שכולל דרגה, שכר ותפקיד, ונושא באחריות על ניהול המשטרה, הביע לא אחת עמדות המנוגדות לאלה של השר אוחנה וההנהגה, וייתכן שאותן עמדות יהיו בעוכריו בהצגת שמות המועמדים. בהקשר זה נציין כי לפני כחודשיים, במהלך אוקטובר, פגש השר אוחנה ניצבים במשטרה במסגרת היערכותו לבחירת מפכ"ל, והוא נמנע מלפגוש את ניצב כהן באופן אישי ונקודתי בנוגע למפכ"לות. בסביבתו של השר טענו אז כי הוא מקיים איתו פגישות שוטפות במסגרת תפקידו כמ"מ המפכ"ל, ולכן לא היה צורך בפגישה ספציפית.
מנגד, המחנה השני במשטרה ומחוצה לה קובע כי ניצב כהן כשל במילוי תפקידו, בעיקר בשל תדמיתה של המשטרה בקרב הציבור והתנהלותם של ניצבים מסוימים, שלא על פי המדיניות שהתווה, אלא כי אם לשביעות רצונם של הפוליטיקאים.
העובדה שהיו מספר רב של מקרים בהם תועדו שוטרים מפעילים כח במסגרת אכיפת תקנות הקורונה וניהול ההפגנות, גם אם בחלק מהמקרים הייתה לכך הצדקה, מהווה נקודה אקוטית בתדמית שדבקה במשטרה בעיני הציבור. נזכיר גם כי גם אם השר יעמיד, כאמור, את שמות המועמדים, עדיין הדרך למינוי המפכ"ל עוד ארוכה, שכן מבין המועמדים ששמותיהם יוצגו בימים הקרובים לוועדה הממליצה יוגש שם של מועמד אחד בלבד, וכהונתו תלויה בהחלטת הוועדה.
ראוי להזכיר גם את מקרה מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, ניצב משה צ'יקו אדרי, שכאשר שמו עלה כמועמד לתפקיד - באותה נשימה צפו הכפשות נגדו ומועמדותו ירדה מהפרק, מה שהקשה על השר לביטחון פנים לשעבר, ארדן, למנותו. עוד נזכיר כי במידה ותתקבל החלטה לצאת לבחירות בחירת המפכ"ל ככל הנראה תידחה, מה שיביא לכך שניצב כהן ימשיך בתפקיד ויסיים כמעט קדנציה מלאה, היינו שלוש שנים, וזאת מבלי שזכה בדרגת רנ"צ, בשכר ובמינוי הקבע.
התרעות פיקוד העורף