הנציב ציין בהחלטתו כי התמונה שהצטיירה מהתלונה הינה קשה וחמורה: "חקירת משטרה וליתר דיוק, חומרי חקירה מרכזיים ומשמעותיים נמסרים לתקשורת, פעם אחר פעם, בשיטת עבודה 'מכוונת', תוך חלוקה עניינית לערוצי הטלוויזיה העיקריים, כל ערוץ וחלקו הוא, כמו גם לאמצעי תקשורת נוספים. הכל בכל, טרם העברת אותם חומרים, המשתייכים ללוח הזמנים של החקירה, להגנה וחלקם - עוד בטרם נמסרו לפרקליטות".
נבקש להדגיש כי המשטרה הכחישה בתגובתה לנציבות את הדלפת החומרים. "חלילה לנו לפגוע בשמם הטוב של אנשי המשטרה טרם בדיקה של ממש", כתב הנציב בהחלטתו, והוסיף: "עם זאת, לא ניתן להעביר דף, נוכח התמונה העובדתית המכבידה שנשקפה מהתלונה ומהחומר שצורף לה - תמונה, שלמגינת הלב, תדירה משהו במקומותינו - ועל כן ראוי להעמיק חקר בכלל הוויה שנתקיימה טרם הגשת כתב האישום לגילוי הגורם או הגורמים שפעלו, לכאורה, בניגוד לחוק".
עוד כתב הנציב בהחלטתו, כי "לא יהיה זה מופרך לטעון כי מדובר במכת מדינה של ממש. כמו כן, בפרסומים כמו אלה יש כדי לפגוע פגיעה חמורה בכבודו של החשוד ובפרטיותו ואף להשפיע ולעתים לזהם את ההליך המשפטי, על כלל המשמעות החמורה המשתמעת מכך. מדובר בתופעה, אשר אליבא דכולי עלמא, יש למגרה ולשרשה ממקומותינו במהרה".
בהתאם לכך מצא הנציב להעביר את התלונה, על כלל נספחיה, לבחינת היועמ"ש. בנוסף, הסניגורית הלינה גם על הפרקליטות, אשר ידעה על ההדלפות ולא ערכה בירור בנוגע אליהן או ניסתה למנוע אותן. הפרקליטות טענה בתגובה כי היא אינה "גורם מפקח על עבודת המשטרה".
הנציב בהחלטתו הסכים עם עמדת הפרקליטות, שהיא אינה גוף מפקח ואינה אחראית על התנהלות המשטרה, אולם הוסיף כי "משהפרקליטות הייתה עדה נוכחת לסדרת הדלפות בוטות, שלדידה אינן קשורות לפרקליטות, לא נכון היה לה להחריש ולדמום במקומה".
הנציב המליץ לפרקליטות לקבוע הנחיות בעניין זה.
התרעות פיקוד העורף