נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, דחתה אמש את בקשת הרבנות הראשית לדיון נוסף, וקבעה, למעלה מחצי שנה אחרי ההחלטה, כי מותר להכניס חמץ לבתי החולים בחג הפסח. הבוקר (שני) שוחח אראל סג"ל בתוכניתו ב-103FM עם המגיש האורח, דוד ורטהיים, בנושא.
סג"ל: "בג"ץ קבע אתמול שמותר להכניס חמץ לבתי חולים בפסח, ואתה בטח צוהל ושמח".
ורטהיים: "אני רוצה שאתה תפתיע אותי, ותגיד לי שאתה בעד דחיית העתירה הזאת".
סג"ל: "לא, אני לא בעד דחיית העתירה. אנחנו מדינה שהיא מדינה יהודית ובצה"ל לא אוכלים חמץ בפסח, למה? כי אפשר שבוע אחד להימנע מאכילת חמץ. אבל בבתי חולים זה מצב עוד יותר מורכב, למה? כי בתוך המחלקות שוכבים גם אנשים דתיים, וזו בעיה מבחינתם שאנשים יאכלו לידם חמץ. עכשיו, השאלה היא מה יותר קשה - האם מניעת החמץ במשך שבוע בבתי החולים היא יותר קשה או יותר קלה מאשר אי מניעת החמץ? לא מדובר פה ברעב. יש מספיק תחליפים ויש מספיק אוכל אחר. אני מכבד את הפסיקה של בג"ץ, אני חושב שזו עוד דרך לכרסם בדמותה היהודית של מדינת ישראל".
ורטהיים: "מה זה לכרסם? הסטטוס קוו עד עכשיו, 70 ומשהו שנה, שלא מחפשים, שלא עומדים מאבטחים בכניסה ומפשפשים בתיקים".
סג"ל: "אני לא חושב שצריך באמת לפשפש בתיקים, אבל כן, בתי החולים צריכים להיות מקומות שהם כשרים לפסח, מדוע? כי מאושפזים שם הרבה מאוד יהודים בבית חולים במדינה יהודית. אם אתה תאושפז בבית החולים בדובאי, אני מעריך שלא תוכל להכניס משקאות אלכוהוליים לבית החולים בדובאי ולשתות אותם".
ורטהיים: "בדובאי גם אסור לי ללכת יד ביד עם בן זוגי ברחוב, לשם אתה רוצה להגיע?".
סג"ל: "לא, אני לא רוצה להגיע לשם".
ורטהיים: "בוא תשווה אותנו למקום ליברלי, מערבי, מתקדם".
סג"ל: "אני לא מתווכח עם פסיקת בג"ץ, יאכלו בבית חולים בפסח פסטה ולחם, אבל מה זה יגרום? זה יגרום לשכנים שלהם לחדר לבעיה קשה".
ורטהיים: "אבל מקום המדינה...".
סג"ל: "מקום המדינה לא הכניסו את זה. עובדה שהאוכל בבתי החולים הוא כשר, אבל ברגע שאתה מכניס חמץ, אתה מטריף (מלשון טרף) את כל האזור שלך".
ורטהיים: "הפתעת אותי לרעה. אני ציפיתי ממך שתבוא ותגיד, 'אתה יודע מה דעתי על האקטיביזם של בתי המשפט, אני חושב שאם רוצה הכנסת לבוא ולחוקק חוק שאומר את זה, שתחוקק חוק, ושלא תבוא עם איזו תקנה קפריזית ותבקש מבית המשפט שיאשרר אותה, למרות שהיא פוגעת בחופש של אנשים לעשות מה שהם רוצים'. הרי אף אחד לא אומר לאנשים לא להכניס כשר לבית החולים, אף אחד לא אומר לאנשים לא לאכול כשר, ואף אחד לא מבקש מהנהלת בית החולים להכין אוכל לא כשר".
סג"ל: "לאנשים דתיים בפסח, חמץ זו עבירה קשה".
ורטהיים: "אז שלא יאכלו".
סג"ל: "אבל אסור להם אפילו להיראות ולהיות ליד זה".
ורטהיים: "מה זה השטויות האלה?".
סג"ל: "גם בצבא אתה היית מכניס חמץ?".
ורטהיים: "לבסיסים? אם היו באים לבקר אותי ומביאים לי פיצה? אז כן".
סג"ל: "אז חיילים דתיים לא יוכלו לשרת, נקודה. שחרר את החיילים הדתיים".
ורטהיים: "מה זה קשור?".
סג"ל: "כי זה החוק שלנו".
ורטהיים: "אז חילוניים לא יוכלו לשרת".
סג"ל: "החילוניים כן יכולים. הם יכולים להימנע שבוע. אני חושב שאפשר היה לפתור את זה בצורה חכמה יותר, לא צריך להכריז עם שלטים, 'אני מכניס חמץ לבית חולים' - אפשר להגיד, 'נקים מתחם בכל בית חולים, מתחם חמץ. שם, מי שירצה לאכול חמץ, יאכל חמץ'. אחרת אתה בעצם מטריף את כל בית החולים".