כתובה היא שטר חוב. שטר חוב במסגרתו מתחייב האיש לפרוע לאישה סכום כסף במקרה של גירושין.
שטר החוב, הכתובה, מחולק לשניים: הראשון -"עיקר כתובה" שהינו חוב שהינו חובה, והשני - "תוספת כתובה" שהינו רשות, ולמעשה זהו הסכום שמתחייב החתן במסגרת החופה והאורחים שומעים באוזניהם. מאחר שזהו למעשה סכום שאינו חייב החתן להתחייב, יכול למעשה גם להתחייב על אפס שקלים. אך, כפי שכולנו יודעים, אין אנו פוגשים חתנים כאלה.
יחד עם זאת, לא בכל מקרה של גירושין מחויב האיש בתשלום הכתובה, וישנם מקרים שבהם האיש פטור מתשלום הכתובה (שטר החוב). יחד עם זאת חוב הכתובה הינו חוב ברור ומוחלט, והאיש הטוען לפטור - עליו נטל ההוכחה כי יש לפטור אותו מחוב זה.
לפניה ישירה אל עו"ד ומגשרת מורן אלסאיג בני, לחץ/י כאן
בין המקרים הבולטים, בהם ייתכן והאיש יזכה למחילה מתשלום הכתובה, והאישה תפסיד כתובתה, הינו כאשר האישה עוזבת את הבית
על בית הדין הרבני, בפניו נידונה תביעה הכתובה, יהיה להשתכנע כי האישה עזבה את הדירה בעקבות סיבה מוצדקת.
האם יש בהגשת התביעה לגירושין בכדי לשלול זכות אישה לקבל כתובתה?
יוזם הגירושין אינו רלוונטי. אישה יכולה ליזום גירושין, לתבוע גירושין, ואין זו סיבה שתישלל ממנה זכאותה לקבל את כתובתה. זכאותה לכתובה תישלל ממנה רק אם הסיבה לתביעת הגירושין גלומה בה, קרי שהיא רוצה להתגרש ללא כל סיבה "משמעותית" הקשורה בבעל. לעומת זאת היה ויוכח שהסיבה לתביעת הגירושין הינה אלימות המופנית כלפי האישה, יחויב האיש בגירושין, וכתובתה של האישה לא תישלל.
האם האישה זכאית לכתובה, ככל שנפסקו לזכותה זכויות רכושיות בבית המשפט? מהו הדין?
בית הדין לא נוהג לנהוג ולפסוק "כפל מבצעים". משמעות הדבר, שאם אישה זכאית במסגרת איזון משאבים (חלוקת הרכוש) לזכויות כספיות אזי רואה בית הדין את האיש כמי שפרע את חובו, ולמעשה פרע את חובתו בכל הנוגע לשטר הכתובה.
משמעות העניין, שאם האישה זכאית לכתובה, אולם מנגד זכאית לכספים במסגרת איזון המשאבים כקבוע בחוק יחסי ממון, אזי היא עשויה להפסיד את מלוא כתובתה, או חלקה, ותהא זכאית רק להפרש בין גובה כתובתה לסכום שקיבלה במסגרת איזון המשאבים.
התעמרות נפשית ומילולית
בתקופה האחרונה אנחנו עדים לסיפורים של נשים שבעליהן לא נקטו נגדן באלימות פיזית אלא התעמרו בהן נפשית ומילולית.
בדרך כלל, התעמרות נפשית ומילולית מתאפיינת בכך שהגבר אוסר על האישה, למשל, להביע את דעתה בכל עניין, אפילו אם אינו קשור לעניינים ביניהם, אלא "סתם" על נושאים שעולים במסגרת משפחתית וחברתית, מעקבים אחר נסיעותיה ברכב, בדיקה יום יומית של שיחות הטלפון והתכתבויות, איסור לשוחח עם גברים העובדים בעבודה, קביעה מה מותר או אסור ללבוש וכיוצ"ב.
במקרה של אישה המתפכחת ורוצה לעזוב את ביתה. מה סיכויה לקבל כתובתה?
האיש יצטרך להוכיח שלא התנהג באלימות כלפי אשתו, לא התעמר בה נפשית, וכי אין בהתנהגותו בכדי להוות סיבה מוצדקת שהובילה את האישה לעזוב את דירת המגורים.
למעשה, ניתן לסכם ולומר שכתובה אינה "סתם" שטר, אלא התחייבות, וכשמתחייבים מתחת לחופה לסכום כסף בכתובה יש לקחת בחשבון ולהבין שישנה משמעות מחייבת להתחייבות זו. שטר הכתובה תקף ממועד החתונה, וכדי להשתחרר ממנו נטל ההוכחה חל על האיש. נקודת ההנחה היא שהאישה זכאית לכתובתה, אלא אם הצליח האיש להוכיח שהסיבה לגירושין גלומה באישה "ובאשמתה".
עורכת דין ומגשרת מורן אלסאיג בני עוסקת בדיני משפחה, גירושין בהסכמה, מזונות, משמורת, חלוקת רכוש, הסכמי ממון, שלום בית ועוד, מוסמכת משרד המשפטים לעריכת ייפוי כוח מתמשך. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לתביעת כתובה LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.