בפתח הדיון, עדכנה התובעת עו"ד תירוש כי ישועה פנה אליה והתלונן שתכתובות אישיות שלו, כולל שיחות בינו לבין עורך דינו, הגיעו לידי ההגנה. למרות טענות ההגנה כי מדובר בחומר רלוונטי לחקירה, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן קבעה כי המדינה תעבור על החומרים ותדאג למחוק את חילופי הדברים עם עורכי הדין ודברים אישיים שאינם רלוונטים לתיק. בהמשך, דרשה ההגנה להעביר לידיה את רישומיו של ישועה מהרענון שעבר בפרקליטות, בקשה אליה נעתרו השופטים באופן חלקי בלבד.
ישועה אמר בתגובה: "השיטה הייתה בעיקר לציית להוראות של ראש הממשלה ורעייתו. ינון מגל אתמול קרא שאני אומר באיזה שהוא מקום וואלה הרוויחה ועם ישראל הפסיד עיתונאי שהוא אפס מאופס. ולזה הוא הגיב. עובדתית. הפוליטיקאי היחיד שוואלה שועבדה לו, הייתה עבד מוחלט שלו, היה ראש הממשלה בלי השוואה לכל הדוגמאות שאתה מראה פה. לגבי תקופת ינון, תלונותיו העיקריות של ינון מינואר 2013 עד דצמבר 2014 אז עזב, תלונותיו העיקריות היו למה השיגעון הזה עם ראש הממשלה? מה כל השטויות של הביביהו הזה? וכדומה".
עו"ד ז'ק חן טען: "זה דבר קריטי למהימנותו של העד ישועה. בפעם ראשונה שבדקתי בית המשפט הנכבד הזה לא עובד אצל פרקליט המדינה שהוציא הנחיות. אין באף מקום בפסיקה, בוודאי לסוגיות כאלה, התנתקות מהראיון המרכזי של רלוונטיות, והדבר השני אין איסור למסור את החומר. אין בזה פגיעה פרטיות או בחיסיון, אין שום איסור שאוסר עלינו לקבל את זה כשהדברים שרשומים שם מהותיים לנו. אלו נקודות שמצויות במוקד המחלוקת ואי אפשר לחסום אותנו מקבלתו".
ישועה סיפר: "קודם כל עובדתית מה יש שם. רשמתי הערות שלי שמתחבר אל זה. בצד כתבתי לעצמי. אני חושב שדברים שאני רושם לעצמי מחשבות על דברי קיצון. אני לא חושב שזה משהו שצריך להיות מועבר אבל זה עניין משפטי. אם הוחלט להעביר את המסמך אז שמה שכתוב בצד השני לא יועבר, ודבר שני שהמקומות שבהם אני רושם מחשבות שלי או שאלות שלי לעורך הדין, אני חושב שאותם ראוי להשחיר אבל זה החלטה שלכם השופטים".
התרעות פיקוד העורף