מהמסמך עולה כי שיף צעד שני צעדים לאחור, כשהוא במרחק של כשלושה מטרים מהמנוח, הניף את נשקו תוך כדי דריכה והכנסת כדור לבית הבליעה ופתח את נצרת האקדח. במקביל, סגר המנוח את דלת הנהג והרכב התחיל בדרדור קדימה בכביש מבלי שהוא מונע. בשלב זה צעד הנאשם צעד לפנים, הרים את ידו הימנית אשר אחזה בנשק וירה כדור אחד לעבר הרכב לאזור בו ישב המנוח. הקליע חדר דרך חלקה העליון של שמשת חלון הדלת הקדמית ימנית של הרכב, ופגע בצדו הימני של מצחו של המנוח, ונותר בתוך ראשו.
לאחר מכן, הפורץ השני נכנס לרכב הפורצים שהתחיל בנסיעה, ואילו הנאשם ירד לכביש מן המדרכה, כיוון את אקדחו אל עבר רכב הפורצים הבורח וירה כדור נוסף לעברו.
הנאשם התקשר למוקד החירום של המשטרה, דיווח על האירוע וביקש סיוע משטרתי ורפואי, מכיוון שהעריך כי פגע במנוח. הנאשם המתין במקום עד להגעתם של גורמי הסיוע ושיתף פעולה עם גורמי ההצלה והמשטרה.
בכתב האישום צוין, כי שיף "גרם בקלות דעת למותו של המנוח בכך שירה לעבר הרכב לאזור בו ישב המנוח כשהוא נוטל סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאה תוך תקווה למנעה".
מהועד להצלת הנגב המלווה ע"י תנועת "אם תרצו" נמסר בעקבות הרשעתו של אריה שיף: "מדובר במקרה הזוי בו הקורבנות הופכים לאשמים. מדינת ישראל מאבדת את הנגב ומעניקה אותו בהדרגה על מגש כסף לפורעי חוק המבקשים להטיל את חיתתם על כלל אזרחי הדרום. אנשים ישרים הפכו שק החבטות של פושעים לאומניים ומערכת משפטית מנוונת וחלשה. הרשעתו של שיף היא אות קלון למערכת אכיפת החוק, הצדק והמשפט במדינת ישראל".
התרעות פיקוד העורף