בתוך כך, הלוי ביקש בפתח שלב העדויות במשפטו החוזר של זדורוב לעתור נגד הרכב השופטים ולעצור את הדיון, אך בקשתו נדחתה. הלוי אמר כי "אילן ישועה נחקר במשך 33 ישיבות. למה אני לא יכול לחקור 5 ישיבות? לא אתחיל חקירה נגדית אם בית המשפט יעצור אותי אחרי שעה". לאחר מכן טען הלוי בפני השופט אשר קולה "אתה לא מפחיד אותי, תטיל עלי הוצאות. המשפט הזה לא יהיה מכור".
ראשית, החלה עדותו של יורם אזולאי, שהיה ראש מחלק תשאול במשטרה וסגנו של ראש הימ"ר באותה התקופה. אזולאי אמר כי "ניהלתי את החלקים המרכזיים של החקירה. צוות חקירה מיוחד הוקם ביום הרצח וכלל תשאול של מעל 40 חוקרים בזירה. המעורבות שלי הייתה מלאה. זה צח"מ ענק עם הרבה מרכיבים. רומן הודה וחזר בו. זה קרה פעמיים".
אזולאי תיאר גם את שראה ביום הרצח ושטח את סדר הפעולות שהורה על ביצוען לאחר מכן: "כינסנו בלילה את המורים כדי להבין את הלך הרוח בבית הספר. ביקשתי שידווחו על כל דבר חשוד. אמרתי להם שדבר לא יפגע בילדים. הקמנו צוותים שיתחילו לחקור את שכבת המנוחה, את תלמידי בי"ס ברנקו-וייס שהיו מגיעים לנופי גולן. המטרה הייתה לחקור מנקים, לחקור דיבורים על כת השטן ועל סמים. בדקנו שמועה שהמנוחה אולי הייתה עדה לביצוע עסקת סמים".
בנוגע לעקבות הנעל הבלתי מזוהות, הסוגייה העומדת במרכז המשפט החוזר, העיד אזולאי כי לאחר מכן "נשלח מייל שיש בזירה טביעות נעל. גם אני ראיתי טביעות נעל. אני בטוח שלא הגענו לכל מי שהיה בזירה. ראינו כתמי דם על הקורה מעל השירותים. היו בחברי הצוות הרפואי אנשים שאמרו "טיפסנו". תא השירותים הרביעי היה נעול ואנשים טיפסו כדי לראות אם יש שם משהו".
על פגישתו עם זדורוב סיפר כי "היה צוות שבדק עובדי קבלן ומנקים, ואמרתי שצריך לתשאל לעומק. זדורוב הגיע אחרי יום והיה ללא זקן, למרות שזכרתי שביום אחרי הרצח הוא היה עם זיפי זקן. עשיתי לו תשאול ושאלתי אותו מה לבש. הוא השיב שהוא לבש חליפת עבודה שיש לו מאוקראינה, ושהבגדים נמצאים במקלט. ירדנו במדרגות ואז הוא אמר לי 'סליחה, זרקתי את המכנסיים' - ועלה לי חשד".
"זדורוב טען כי לקח הכל לראובן ג'אנח אצלו היה צריך לעבוד. חיפשנו אצל ג'אנח ותפסנו נעליים, כלים ועוד, כי יום אחרי הרצח היה צריך להתחיל לעבוד בביתו של ג'נאח", הוסיף.
עוד אמר אזולאי כי "ג'נאח התקשר ואמר לו שלא יבוא לעבוד למחרת כי קרה משהו. זדורוב, לאחר השיחה עם ג'נאח, אמר לאשתו שילדה נפלה בשירותים", העיד אזולאי והוסיף כי "ג'נאח העיד שהוא לא אמר לו דבר כזה. זדורוב הסביר שהוא חשש כי היא נפלה אצלו בשירותים במקלט בו עבד - אבל במקלט בו עבד לא היו בכלל שירותים".
בהמשך, העיד אזולאי על הממצאים שעלו משיחות שקיים זדורוב עם מדובב שהושם בתאו: "זדורוב ביצע התוודות ושחזור בפני המדובב. בליל ההתוודות הוא סיפר גם על אירוע בו תקף בעבר קשות את אחיו. אחר כך הוא סיפר זאת גם לחוקר, והוסיף פרטים על האירוע. הוא סיפר שאחיו 'השתין דם'".
"שאלתי אותו איך הוא הרגיש כשתקף את אחיו. אחר כך שאלתי מה הוא זוכר מיום הרצח. נכנסתי לחקירה כשאני לא מאמין לו. הוא התחיל להתוודות, כשטען שלא זוכר, אמרנו שמאמינים לו. בסוף החקירה הוא התוודה וסיפר איך רצח וגם הדגים. זדורוב ידע שהיו שני שיסופים בצוואר המנוחה, ואני עצמי לא ידעתי. הופתעתי מאופן העמידה והשיחזור שלו. גם לא זכרתי שהיה חתך בחזה, אך הוא הדגים איך החליקה הסכין וחתך בחזה. למדובב הוא אמר כי 'לא ימצאו את המכנסיים כי הם בבטון'", הוסיף.
בתוך כך, עו"ד מרדכי (מוטי) טימסית, פרקליטה של אילנה ראדה אימה של תאיר, ביקש מבית המשפט לשאת דברים אך בקשתו נדחתה. טימסית אמר לאחר מכן כי "15 שנים אילנה ראדה כורעת תחת העול הנורא של הספק שלא נותן לה לנוח. ביקשנו דבר קטן שלא משפיע על המשפט".
השופט בדימוס מלצר, טען כי הצורך במשפט החוזר נעוץ בבירור מחודש בסבך הראיות בתיק זה. הוא הוסיף כי אין להגביל מראש את היקף המשפט החוזר, וציין כי על באי הכוח להתמקד בסוגיות הבאות: העקבות הזרות, נזילת דם על גבי עקבת הנעל, כתם הדם שנתגלה בתא השלישי בו נמצאה גופתה של תאיר, וראיית הדנ"א.
התרעות פיקוד העורף