כץ אמר בדיון לאישור הסדר הטיעון: "נבחרתי לכנסת בשנת 99' ושמתי לעצמי מטרה לנסות ולשפר את איכות החיים של האזרחים החלשים והקשישים במדינת ישראל, אנחנו מדברים פה על חוקים ויש עשרות חברי כנסת שגומרים קדנציה ולא מצליחים לחוקק חוק אחד. אני חוקקתי למעלה מ-180 חוקים בקריאה השנייה והשלישית וכמעט והכפלתי את תקציב משרד הרווחה בתקופתי. לא הרבה חברי כנסת יכולים להתפאר בעשייה ובחוסר נהנתנות. עשיתי את תיקון 44 כי חשבתי שזה נכון בתקופת התספורות. באתי בידיים נקיות לכנסת ואני גם רוצה לצאת בידיים נקיות, הודתי בלב לא קל. התהליך הוא העונש, עברתי תהליך לא פשוט בהכפשת שמי ואני מקווה שהיום יבוא הסוף לסבל שלי".
כץ, אשר עמד אותה עת בראש ועדת הרווחה של כנסת ישראל, זימן לוועדה את סוחר שוק ההון מוטי בן-ארי כמומחה, לשם קידום הצעת חוק בתחום פירעון אג"ח בחברות בקשיים, אך לא גילה לחברי הוועדה מידע אודות קשריו האישיים והכלכליים עם בן-ארי ואודות האינטרס הכלכלי של בן-ארי בקידום החוק. כץ מיוצג על-ידי עורכי הדין נוית נגב, יאנה פוגל סלוצניק ותובל בוך ממשרד שינמן נגב ניב.
בתגובה להגשת כתב האישום, נמסר מטעמו של חבר הכנסת: "בכל עשרים ושתיים שנות כהונתי בכנסת, פעלתי אך ורק לטובת אזרחי ישראל. בין היתר חוקקתי למעלה מ-180 חוקים חברתיים ומאות תקנות. לפני כעשור, כחלק מהתמודדות עם תופעת ה'תספורות' במשק, קידמתי את תיקון 44 לחוק ניירות ערך. לאחר שהבאנו את הדברים במלואם בפני היועץ המשפטי לממשלה, הוא הכיר בכך שהתיקון נעשה במטרה להיטיב עם הציבור הרחב, שלא היה כל דופי בעצם קידומו בכנסת ובכך שלא צמח לי רווח אישי".
הוא הוסיף: "האישום נגדי הוא לגבי המידע שהיה עלי להביא בנסיבות העניין בפני חברי הוועדה בכנסת. אני לוקח על כך אחריות מלאה. בחמש השנים האחרונות שילמתי מחיר אישי וציבורי יקר, כי התהליך הוא העונש, ומצאתי לנכון להגיע להסדר ולשים את הפרשה מאחורי".
התרעות פיקוד העורף