סוגיה זו חשובה לבירור השאלה האם דמה של ראדה יכול היה לזלוג על עקבת הנעל הלא מזוהה שנמצאה בזירת הרצח רק בסמוך לרצח, או גם שעות אחר כך. באולם פרץ ויכוח משום שחוות דעתו של העד עסקה בשאלה האם דלת תא השירותים שבו היה הרצח היתה סגורה או פתוחה. התביעה הבהירה כי זירת רצח היא תחום מומחיותו ולכן קו החקירה שלה ראוי ולגיטימי. במהלך העימות אמר השופט קולה לתביעה כי היא טוענת נגדו שהוא מוטה וביקש כי אם הם סבורים שעליו לפסול את עצמו שיעשו זאת, כדי שיידע עם מה הוא מתמודד.
השופט קולה האשים את התביעה והוסיף כי הוא "לא יכול לדון בתיק הזה בנפש חפצה כשהתביעה עושה מה שהיא עושה. היא מטילה בי דופי, ויש קמפיין אישי נגדי שיש עליו טביעות אצבעות. ככל שהבעת אי האמון תימשך, אני אצטרך לשקול את צעדיי, על כל המשתמע מכך".
קולה הוסיף "אני אומר את הדברים בלב כבד מאוד. חבריי יודעים שיש לי לב קשה מאוד בתיק הזה. מה שמטריד אותי בתיק הזה, זה יותר אילנה ראדה. לכן כמו שאמרתי, יש עוד דברים, שלא את כולם אני רוצה לחשוף עכשיו, מי שצריך לדעת יודע, שנעשו כאן באופן שלדעתי אסור שייעשו במדינה מתוקנת".
התרעות פיקוד העורף