בדברי ההסבר נכתב שבכל שנה מוגשות כ 5,000 תלונות, רובן מתבררות כתלונות שווא, או שנושא התלונה לא אמור ע"פ חוק להתברר בבית הדין אלא בבתי משפט.
בתחומי משפט כדוגמת משפחה, הוצאה לפועל ואפילו בפלילי ברוב התיקים מוגשות תלונות שאין בהם דבר, רק שהתלונה גוררת תלונה נוספת גם לצד השני, וכך אנו נמצאים עם כמות תלונות גדולה ללא כל תכלית.
עוד נכתב, שתלונה פתוחה כנגד עורך דין גורמת נזק חמור ולעיתים אף נזק בלתי הפיך, שכן לא ניתן לקבל רישיון נוטריון, אישור לאמן מתמחה, ואף הגשת מועמדות לתפקידים כל עוד התלונה פתוחה. ולפעמים משך זמן טיפול בתלונה יכול להתארך כמה שנים.
בדברי ההסבר נכתב עוד שיש בעיה חמורה עם הקלות הבלתי נסבלת בהגשת תלונה, לעיתים אנונימית, ללא כל בקרה או בדיקה. לפי הנוהל, כל תלונה נבדקת, עוברת לתגובת עורך הדין, ובכך גורמת לו נזק כלכלי בקבלת ייעוץ משפטי מותאם לתחום והתעסקות מיותרת.
עו"ד ויצמן הוסיף, כי מניסיונו כתובע, חבר בית דין וכמייצג, חלק גדול מהתלונות נועדו לסחיטת עורך הדין, ומציבים תנאים למשיכת התלונה.
עוד הוסיף עו"ד ויצמן, ההצעה היא תיקון עוול חמור לעורכי הדין שעתידים ופרנסתם נמצאת בידי מקלדת ומחשב של כן מאן דבעי, שעה שאין כל סנקציה כלכלית כנגד מתלונן שווא.
יו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין עו"ד מנחם מושקוביץ מסר בתגובה בשנים האחרונות חלה עלייה מדאיגה של תלונות סרק המוגשות לועדות האתיקה. אני מברך על הצעת החוק אשר תצמצם את הגשתן ותיתן לוועדות בלם נוסף לאיזון וטיפול בתלונות המגיעות לשולחנן.
התרעות פיקוד העורף