לאחר יותר מחמש שנים של מלחמת התשה ועינויי דין הגיעו לאחרונה לסיומן, כשהשופטת עידית בן-דב ג'וליאן, מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, הכריעה ונתנה את פסק הדין בתהליך גירושים של זוג בארץ. השופטת קיבלה את כל בקשות האישה, מבלי לחסוך דברי ביקורת מהגבר על התנהגותו, ופסקה כי על הגבר לשלם מאות אלפי שקלים לזוגתו לשעבר. את האישה ייצגו בהליכים עוה"ד אביחי בן דוד וארתור שימונוב.
על פי פסק הדין, בשנת 2017, סמוך למועד גירושיהם של בני הזוג, הגישה האישה נגד הגבר תביעה לפירוק שיתוף ואיזון משאבים, וכן תביעת למזונות ילדים וחלוקת זמני השהות. כשנה לאחר מכן, בהסכמת הצדדים, ניתן פסק דין המסדיר את המשמורת המשותפת על הילדים, ולפני כשנתיים ניתן פסק דין גם בתביעת המזונות, שבו נקבע, בין היתר, כי חרף העובדה שבני הזוג חולקים ביניהם זמני שהות שווים, האישה היא זו שנושאת לבדה בכל הוצאות הקטינים, שאינן תלויות שהות, ועל כן הגבר חויב בתשלום מזונות ילדיו בהתאם. תביעת הרכוש המשיכה להתנהל, כאמור, עד לאחרונה.
בהסכמת הצדדים, ניתן צו לפירוק שיתוף בדירת בני הזוג, וכשנה לאחר מכן מונה כונס נכסים לצורך ביצועו, כשזכויות הגבר בדירה נמכרו לאישה. לצורך מתן חוות דעת לאיזון משאבי בני הזוג, ממועד נישואיהם ועד מועד הקרע, מינה בית המשפט מומחה מטעמו.
על פי פסק הדין, במהלך ניהול ההליכים הגבר לא בחל באמצעים ועשה הכל כדי להתיש את האישה על ידי גרירת ההליכים המשפטיים, תוך שהוא נוקט באינספור פרובוקציות, ביזוי בית המשפט והתעלמות מהחלטות שיפוטיות.
כך, במשך שנתיים וחצי לאחר מינוי המומחה על ידי בית המשפט, סירב הגבר לשתף פעולה עם המומחה לצורך מתן חוות דעתו, לא שילם את חלקו בשכר טרחת המומחה, ונמנע מלהמציא את המסמכים הנדרשים.
בזמן שבין לבין, הגיש הגבר, בתירוצים שונים, עשרות בקשות להארכת מועד הגשת המסמכים ולהשלמת שכר טרחת המומחה, בקשות להחלפת ייצוג, בקשות לעיכוב הליכים, בקשה לפסילת המומחה ועוד. כל אלה לא הועילו לו, ולבסוף הגיש המומחה את מסקנותיו לבית המשפט, בהן נקבע, כי על הגבר לשלם לאישה סכום של כ-330 אלף שקלים.
אולם בכך לא תמה הסאגה. בפסק דינה מתארת השופטת בן-דב ג'וליאן את ההתרחשויות באולם הדיונים בשלב ההוכחות, כאשר הגבר ייצג את עצמו לאחר שהחליף מספר עורכי דין. "כבר עם כניסתו לאולם, הנתבע עורר פרובוקציות והתנצח לאורך כל הדיון, תוך זילות בית המשפט ולא אפשר לנהל דיון ענייני", כותבת השופטת בפסק דינה. "הנתבע התפרץ וצעק לכל אורך הדיון, הנתבע נכנס לאולם עם בת זוג וסירב כי תצא עד שניתנה החלטה מפורשת, הנתבע נכנס לדיון עם מכשיר טלפון המופנה כלפי בית המשפט וסירב להשיב לשאלה אם הוא מצלם ומקליט את הדיון חרף האיסור בחוק".
עוד מציינת השופטת בפסיקתה, כי הגבר ביקש לפסול אותה מלדון בעניין בני הזוג, תוך שהוא עושה זאת במילים מבזות ומכפישות כלפיה וכלפי אשתו לשעבר. בקשתו זו של הגבר נדחתה על ידי השופטת, לאחר שלא סיפק כל נימוק ענייני. לבסוף, הגבר בחר שלא להגיש את סיכומיו לבית המשפט, ולפיכך נתנה השופטת את פסק דינה על יסוד החומר בתיק, ששיקף את עמדת האישה ואת חוות דעת המומחים.
השופטת פסקה, כי לעניין איזון המשאבים, היא מקבלת את מסקנותיו של המומחה כלשונן, ונתנה לחוות דעתו תוקף של פסק דין. בנוסף, קיבלה השופטת את עיקרי טענות האישה וקבעה כי על הגבר להשיב לאישה מחצית מהסכום שאותו משך מחשבון הבנק המשותף עם פתיחת ההליכים נגדו; להשיב לאישה את חלקו בתשלומי המשכנתא, שבהם נשאה לבדה האישה לאחר מועד הקרע ביניהם; להשיב לאישה את חלקו עבור תיקונים בדירתם המשותפת (שהושכרה), וכן להשיב לה מחצית משווי הרכב שבשימושו. בנוסף, השיתה השופטת על הגבר הוצאות משפט בסך 40 אלף שקלים. בסך הכל חויב הגבר לשלם לאישה כ-405 אלף שקלים.