"לא רק שאין כל סיבה לסבור כי היועצת מנועה מלהביע עמדתה ביחס להליכי החקיקה", כתבו השופטים, "אלא שזוהי אף חובתה מתוקף תפקידה. אלמלא הייתה עושה כן – הייתה מועלת באחריותה". השופט גרוסקופף יצא נגד הטענות להתנהלות שונה מול עתירת ארגוני הימין: "לבית משפט זה מוגשות עתירות חסרות בסיס משני צדדיה של המפה הפוליטית, מימין ומשמאל. אלה כאלה זוכות לאותו יחס – סילוק על הסף".
מארגון לביא נמסר: "פסק הדין ממחיש את הסטנדרטים הכפולים בעניין ניגודי העניינים, מה שמותר לשופטים וליועצים המשפטיים אסור לנבחרי הציבור. כך לדוגמא ביצוע הרפורמה המשפטית בעניין הסניוריטי או מניעת הרפורמה בעניין זה תשפיע באופן וודאי על מעמדו של השופט עמית, אם יהיה נשיא בית המשפט העליון או לא, ובכל זאת דווקא השופט עמית הוא זה שישב בראש ההרכב שדן בעתירה זו".
עוה"ד ד"ר יונה שרקי: "כהרגלו בעתירות המוגשות מטעם ארגונים מימין של המפה הפוליטית, העתירה, לא רק שנדחתה על הסף ללא נימוק מניח את הדעת לבד מסיסמאות מעורפלות, אלא גם באופן חריג, הוטלו על העותרות הוצאות משפט בגובה אלפי שקלים, זאת על אף שהמשיבה (היועצת המשפטית לממשלה) כלל לא נדרשה להגיש תגובתה. כל זה, אחרי שעברו שבועות ללא כל התייחסות לעתירה, כשמוגשות בקשות בעניין, שאף הן נותרות ללא מענה. קשה לדמיין התייחסות מוטה כל כך של בג"ץ. זו עוד דוגמא לצורך ברפורמה משפטית כדי לקבל בישראל משפט צדק שחל על כל צידי המפה הפוליטית באופן שווה".
מטעם המרכז למדיניות הגירה ישראלית, שהיה בין העותרים נמסר כי: "בהתנהלותו המופקרת, בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ ממשיך להפלות לא רק בין פוליטיקאים (כביכול מושחתים) מימין לפקידים משפטיים (כביכול טהורים) משמאל, אלא אף דוחה פעם נוספת עתירה מבוססת ומנומקת ביותר שעה שהוא מקבל במקביל עתירות הטרלה. השאלה המשפטית הפכה לפחות רלוונטית, השאלה המהותית הפכה להיות זו של זהותו ושייכותו הפוליטית העותר".
התרעות פיקוד העורף