השופטים שקיבלו את טענות עורכי הדין מור עטיה ושגיא אקו שקו ההתקשרות בין חוקרים לבין עדים איננו בשום אופן קו חסוי או פרטי.
על פי הבקשה, מדובר בכתב אישום שהוגש נגד תושב הצפון בשנות החמישים לחייו שהואשם כי ביצע במשך למעלה מעשר שנים עבירות מין קשות בבתה של בת זוגו מאז היתה בת 8. הסנגורים עורכי הדין עטיה ואקו שגילו כי היו התכתבויות בין החוקרת לאחת העדות המרכזיות בתיק, ביקשו לקבל אותן אולם היתה התנגדות עיקשת מצד הפרקליטות והמשטרה. מדובר היה בהתכתבויות תוך כדי ניהול החקירה שמעולם לא נחשפו ולא הועברו לידי ההגנה ואפילו לא לידי הפרקליטות.
הסנגורים ביקשו לחייב את חוקרות המשטרה לחשוף את כל התכתבויות הוואטסאפ שנערכו וכאמור הרכב השופטים קיבל את הבקשה וציין כי האיזון שצריך שייערך בעניין שכזה הוא בין הפגיעה בפרטיות העדה והחוקרות במידה פחותה כמו גם ביעילות עבודת הגורם החוקר לבין חשש לפגיעה כלשהי בהגנת הנאשם וביכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת.
"כפי שטען בצדק הסנגור, עצם קיומם של מסרונים בין העדה לבין החוקרות הוכח. לפיכך אין עסקינו כאן ב״דיג במים עכורים״. טענת המאשימה, שלפיה, לדעתה (על סמך דברי העדה) אין עוד מסרונים איננה מעלה ואיננה מורידה שכן ככל שאין מסרונים, כנטען, לא יהיה בידי ביהמ״ש דבר שאותו ניתן יהיה לחשוף", כתבו השופטים והוסיפו: "קו ההתקשרות בין חוקרים לבין עדים איננו בשום אופן קו חסוי או פרטי. הטעם לאי העברת תוכנו באורח אוטומטי (במסגרת "חומר חקירה") נעוץ בהיותו טכני במהותו...בתיק שלפנינו, על נסיבותיו המיוחדות, בהחלט ייתכן שתקשורת זו חרגה מהמקובל ומההגדרה ׳"טכני". לפיכך יש מקום לשקול לחרוג מכלל אי ההעברה".
התרעות פיקוד העורף