העותרים ביקשו שבית המשפט יקבע שהתחולה לא תהיה באופן מיידי. כעת המדינה אמורה לנמק מדוע לא לקבוע שהתחולה לא תהיה מיידית, ועליה לשכנע את השופטים מדוע תחולת החוק תהיה במיידי. צו על תנאי וההרחבה של ההרכב מראים שהשופטים נוטים לקבל את העתירה.
הרכב השופטים שצפויים להיות בדיון המורחב הינם: הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה פוגלמן, השופט עמית, סולברג, השופטת ברק-ארז, ברון, השופט מינץ, אלרון, השופטת וילנר, השופט גרוסקופף ושטיין.
לפי התיקון לחוק כיום, ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות רק על רקע נפשי או פיזי, וכי במידה וראש הממשלה לא מוציא את עצמו לנבצרות, נדרש רוב עצום של 3/4 מהממשלה לעשות זאת.
בדיון שעבר, טענה השופטת חיות כי "הכל נולד בעקבות העתירה להוצאת נתניהו לנבצרות. בעקבות כך נולד החוק". בתגובה, אמר נציגו של נתניהו כי "כל הזמן יש כאן עתירה להעברת נתניהו מתפקידו. עתירה הולכת ועתירה באה".
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: לצערנו הרב בשנה האחרונה הפכה החקיקה הפרסונלית לנוהל של קבע בכנסת - אשר פעם אחר פעם משנה ומתקנת חוקי יסוד על מנת להתאים לצרכים הרגעיים של נאשמים בפלילים ועבריינים מורשעים. אנחנו מברכים על ההחלטה של בית המשפט הנכבד שמנסה בכוחותיו הדלים לשמר את כללי המשחק הדמוקרטיים בישראל, ותוך שהוא שומר על כבודה של הכנסת אשר כבר מזמן לא שומרת על הכבוד של עצמה".
מ"כוח קפלן" נמסר: "בג״ץ עשה את המובן מאליו ועצר את החוק הפרסונלי בדרך לפסילתו. המתקפה הצפוייה של מחרבי הציונות בממשלת ישראל נועדה להפחיד את שופטי בג״ץ, אל אין צורך לפחד, מיליוני ישראלים יחד עם כל ראשי המערכות יאפשרו לבג״ץ לעשות את עבודתו - ואם הממשלה לא תקיים את הפסיקה, ימיה יהיו ספורים".
התרעות פיקוד העורף