מעגל נפגעי פעולות האיבה התרחב מאוד מאז אותה שבת שחורה שחווינו בשבעה באוקטובר. בהתאם לחוקי המדינה, נפגעי פעולות איבה זכאים להכרה, טיפול, קצבאות, הטבות ומענקים שונים, בהתאם למצבם ולנכות שתיקבע להם.
אולם, בין הנפגעים הרבים היו גם אנשים שהאירועים תפסו אותם בזמן העבודה, כמו עובדי המסיבה נובה, עובדי חברת חשמל ועוד.
לדברי עו"ד בכר, המדינה מאפשרת לאותם עובדים שנפגעו להגיש את התביעה בשני המסלולים במקביל ורק בהמשך להחליט, בהתאם לנתונים שיתקבלו, באיזה נתיב לבחור. "ביטוח לאומי", מוסיף עו"ד בכר, "בודק ובוחן את הנסיבות בשתי התביעות ולאחר מכן, לאחר שלב ההכרה מגיע שלב הוועדה הרפואית. מתקיימת ועדה רפואית אחת שבודקת את שתי התביעות יחד. במסגרת הוועדה הזו, בעצם, מזכיר הוועדה ממלא שני פרוטוקולים – של נפגע עבודה ושל נפגע איבה, כאשר בנשי הפרוטוקולים כמובן הממצאים זהים, התלונות זהות וכן הלאה. הדבר היחיד ששונה, או יכול להיות שונה, זה קביעת אחוזי הנכות. כשמדובר על נפגעי עבודה, סעיפי הנכות הם לפי הסעיפים המופיעים בחוק הביטוח הלאומי ואילו אצל נפגעי פעולות איבה סעיפי הנכות הם סעיפים המופיעים בחוק הנכים של נפגעי משרד הביטחון. אין זהות בין שני החוקים האלו ובין שני הסוגים של הנכויות".
עו"ד בכר מציג כדוגמא את רון קריבוי, מי שעבד כסאונדמן בנובה ושוחרר רק לפני ימים ספורים משבי חמאס. "זוהי דוגמא למי שבוודאי יהיה מוכר בשני המסלולים גם יחד. בסופו של דבר אחרי שיקבעו את גובה הנכות שלו הוא יצטרך לבחור איזה מסלול כדאי לו יותר. חשוב להבין ולזכור כי הבחירה לא צריכה להיעשות לפני התהליך, אלא רק לאחר קביעת הנכות. רק אז למעשה אנחנו יכולים לדעת ולמדוד איזה פיצוי מגיע בכל מסלול ואיזה זכויות יתווספו. עד שלא נקבעת הנכות הצמיתה אנחנו לא יכולים לדעת מה עדיף".
התרעות פיקוד העורף