מאז ומתמיד היו זוגות במערכת יחסים שהחליטו, מסיבות כאלו ואחרות, שלא להינשא. היום, כך נראה, המגמה הזו היא אף שכיחה יותר. אולם מה קורה כאשר בני הזוג נפרדים? מה מגדיר אותם למעשה כידועים בציבור ואיך בכלל יחולק הרכוש ביניהם? עו"ד ענבר לב, המתמחה בדיני משפחה, עושה סדר בכל ההגדרות והמשמעויות.
לדברי עו"ד לב, את המונח 'ידועים בציבור' מפרשים 3 ערכאות שונות בדרכים שונות, כך הפרשנות למונח בביהמ"ש למשפחה איננה דומה לזו שבבית הדין לעבודה לדוג' ואיננה דומה לזו הנדרשת עפ"י חוק הירושה.
"בבית הדין לעבודה יגדירו ידועים בציבור על פי פרק הזמן שבני הזוג נמצאים יחד. אולם בבית המשפט למשפחה פרק הזמן שהצדדים יחד איננו הקריטריון שישפיע על הכרזת צדדים כידועים בציבור אם לאו. בבית המשפט לענייני משפחה בוחנים את טיב היחסים בין הצדדים על בסיס מהותם ולא על בסיס הזמן שהיו יחד. כך, אומרת עו"ד לב: "ראיתי מקרים שבהם הוגדרו צדדים כידועים בציבור כאשר היו יחד חצי שנה ואפילו שלושה חודשים. לעומת זאת, ביהמ"ש למשפחה נמנע מלהכריז על צדדים שהיו במערכת זוגית שנתיים כידועים בציבור. הקריטריונים בבית משפט למשפחה אומרת עו"ד עינבר לב הם לא הזמן, אלא טיב הקשר הזוגי בין הצדדים.
"לכן, לזוגות שמגיעים אלי ובמבקשים למנוע את חילוקי הדעות הללו בהמשך הדרך, אני שואלת שאלה פשוטה – איך אתם רואים את עצכם בעוד 3-4 שנים? אם הם רואים עצמם יחד, אני שואלת איך הם רוצים להגדיר את המערכת הכלכלית ביניכם. בהתאם לכך אנחנו עורכים הסכם חיים משותפים. למעשה, זה אותו דבר כמו הסכם ממון. הסכם ממון והסכם חיים משותפים זה רלוונטי לזוגות נשואים או שלא, מי שרוצים להינשא, מי שהחליט שלא להינשא, וגם פה יש כל מיני שלבים מי יכול לאשר את ההסכם הזה".
את ההסכם צריך לאשר. אם מתכוונים להינשא, ויודעים שברצוננו להינשא – נאשר נוכל לאשרו או אצל נוטריון או בבית משפט אם אין כוונה להנשא רק בבית המשפט. חשוב לדעת ולזכור שכל הסכם הוא בר שינוי, בין אם זה הסכם ממון, בין אם זה הסכם חיים משותפים. גם הסכם גירושים אפשר לשנות. הרבה פעמים מגיעים להסכמות שאותם הסדרי שהייה שנקבעו כשהילד היה בן 5 לא מתאימים בשלב מאוחר יותר, וגם המזונות שונים, ועדיף לא לפתוח את התיקים בביהמ"ש ולהביא את ההסכמות לכדי הסכם כתוב".
התרעות פיקוד העורף