בעתירה שהגיש ארגון לביא נכתב: "עתירה זו מוגשת לאחר שהתברר שהוועדה עתידה להתכנס בקרוב ולהצביע על מועמדותם לשיפוט של לא פחות מארבעה עובדי בית המשפט העליון, כאשר שליש מחברי הוועדה הינם שופטים בבית המשפט העליון, ולא זו בלבד אלא ששניים מן המועמדים הם עוזרים משפטיים מכהנים של שניים מן השופטים החברים בוועדה ושתיים אחרות רשמות בית המשפט העליון".
לעמדת ארגון לביא, "מצב זה נוגד הלכות מפורשות שיצאו מבית משפט זה בכל הנוגע להיקפו ומהותו של האיסור על עובד ציבורי להימצא בניגוד עניינים במסגרת תפקידו. במסגרת זו נקבע כי הרף הרלוונטי במקרים של אפשרות לניגוד עניינים אישי (להבדיל ממוסדי) הוא רף של חשש סביר לניגוד עניינים, ועיון ביישום כלל מגלה כי גם במקרים ספקולטיביים ביותר – קבע בית משפט זה כי חשש ברף הזה מתקיים. כמו כן, קובעת הפסיקה כי המבחן הוא מבחן אובייקטיבי של אדם סביר המכיר את הפרטים הרלוונטיים, ולפיכך ישנה חשיבות רבה גם לאופן שבו נתפסת התנהלות הוועדה בציבור הרחב".
בארגון טוענים כי "העובדה כי השופטים החברים בוועדה עתידים להצביע על מועמדים שאותם הם מכירים שנים רבות ונמצאים איתם בקשר יום יומי, ויתר על כן – כאשר בעניינו של כל אחד מן המועמדים קיים אחד מן השופטים חברי הוועדה המנוע מלהצביע בעוד ששני שופטים אחרים, הקרובים ביותר לאותו שופט, רשאים להצביע, מקים יותר מחשש סביר לניגוד עניינים, ולמצער – שכך ייתפסו הדברים בציבור".
עוד נכתב כי "מצב פסול זה מתאפשר, בין היתר, לאור הנוהל החל על הוועדה לבחירת שופטים אשר הותקן לפני למעלה מעשור ואשר אינו תואם את המקובל בשירות הציבורי ואת ההנחייה הרלוונטית של היועץ המשפטי לממשלה, בין היתר בכך שהוא אינו כולל שאלון מפורט שבו נדרשים חברי הוועדה לפרט את אופי היכרותם עם כל אחד מן המועמדים. ברי כי הנוהל החל על הוועדה לבחירת שופטים חייב לעמוד בתנאים המקובלים בשירות הציבורי, ובהנחיית היועמ"ש הרלוונטית".
עו"ד איציק בם שהגיש את העתירה בשם ארגון לביא מסר בתגובה: "אמרו חכמינו "זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן" ושופטי בית המשפט העליון וודאי מפרגנים לחבריהם במינוי העוזרים המשפטיים לשהם לשפיטה. כלל בדבר מניעת ניגוד עניינים נועד למנוע מציאות כזאת ואנחנו מבקשים להחיל את הכללים שבית המשפט העליון פיתח בשביל אחרים על שופטי העליון עצמם".
התרעות פיקוד העורף