מאז אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל שב ועולה לסדר היום הציבורי הנושא של חקיקת חוק המאפשר עונש מוות למחבלים. במסגרת הוויכוחים הרבים, אף נידונה ההצעה בכנסת וגררה אחריה סערה של ממש, בין נציגי עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר לבין נציגי משפחות החטופים שביקשו להמתין עם הסוגייה כל עוד החטופים נמצאים בעזה.
אולם, לדברי עו"ד ניר יסלוביץ, מומחה לדין פלילי ולמשפט בינלאומי, ישראל לא באמת זקוקה להוסיף חוק עונש מוות למחבלים כדי לגזור גזר דין מוות.
לדברי עו"ד יסלוביץ, לא בכדי, אף שישראל יכולה לעשות כן, היא לא עשתה שימוש בעונש המוות. "אני חושב שאם אכנס לראשם של גדולי מערכת הביטחון", הוא מוסיף, "הם לא ימליצו לעשות שימוש בארסנל החוקים שלנו שמאפשר עונש מוות על מנת לרצות את הציבור. צריך לאמץ ובאמת להתחיל להחיל את העונש הזה, אם אנחנו נדע שמערכת הביטחון תמליץ לעשות שימוש בעונש המוות כי יש בזה בכדי להרתיע. המדינה לא עושה שימוש בחוקים כדי לרצות דעת ציבור, כך לא מתנהג מנהיג".
למעשה, מקום המדינה ועד אמצע שנות ה-90, תחילת שנות ה-90 נגזרו 10 עונשי מוות על מחבלים, אך אף אחד לא בוצע, וכל העונשים הומתקו למאסר עולם. "יש פה", מסביר עו"ד יסלוביץ, "התנגשות בין שני דברים נפרדים. בתור העם היהודי אנחנו מאמינים שמי בעצם גוזר את דינו של אדם, בין אם לחיים ובין אם למוות זה אלוהים, ובדומה לשאר המדינות – רק בבלרוס יש עונש מוות מכל מדינות האיחוד האירופי, אם אנחנו רוצים להיות דומים לבלרוס אני לא בטוח. מצד שני, אנחנו רוצים לגזור את הדין שמגיע למי שפגע בנו".
לדברי עו"ד יסלוביץ, מערכת הביטחון צריכה כבר היום לשבת על המדוכה ולהחליט האם חוק עונש מוות יסייע למדיניות המניעה שלה. "השיקול צריך להיות האם זה ירתיע או שמא יגביר את פעולות המפגעים על מנת להגשים את שאיפותיהם לפגוע בישראלים. אני לא יודע את התשובה לכך וזזו מסקנה שמערכת הביטחון צריכה לגבש".
התרעות פיקוד העורף