נשים וגברים רבים מועסקים כשכירים בעסק של בני הזוג שלהם ומקבלים משכורת על פי חוק. כאשר מדובר בבני זוג שחיים יחדיו - הכסף שהם מרוויחים נכנס לתא המשפחתי המשותף מן הסתם. אך מה קורה במצב שבו מתעורר סכסוך בין בני הזוג והם נפרדים, ואחד מבני הזוג מפוטר על ידי השני, או בוחר לעזוב את העסק?
לדברי עו"ד ענבר לב, מומחית לדיני משפחה, הדברים הם לא תמיד ברורים ויש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות הייחודיות שלו. "יש" היא אומרת, "דינים שונים במקרים שונים. אם למשל, יש עסק שמי שמנהל אותו הוא הבעל והאישה בכלל עובדת אצלו כמזכירה יש לכך דין שונה מאשר בעל שהוא מנהל עסק גדול, חברה גדולה עם הרבה עובדים והיא אחת מהן. אם קוראים לעסק 'עסק משפחתי', אז כאשר האישה העובדת מקבלת תלוש ממקום העבודה שהוא עסק שהוא בבעלות אחד הצדדים הרי שזה עסק משפחתי ואז היא לא תהיה זכאית לזכויות אחרות אם הם נפרדים".
"להבדיל", מוסיפה עו"ד לב, "אם מדובר בבעל שהוא מנהל חברה גדולה, בעלים של עסק ובעל מניות יחיד ויש לו עובדים רבים, חברה בע"מ, ישות משפטית נפרדת והאישה היא עובדת שכירה, לא בכירה אלא עובדת פשוטה שמקבלת משכורת. האם היא יכולה לקבל אז זכויות סוציאליות שלה? קו התפר בממשק בין דיני המשפחה ודיני העובדה בהיבט זה. אם לצורך העניין בסופו של העניין היא מקבלת מחצית משווי הפעילות העסקית – למשל במניות, היא לא יכולה גם לקבל את הזכויות שלה כדין עובדת – אי אפשר גם וגם. או מניות ושווי של העסק או הזכויות הסוציאליות. במקרה כזה אין סמכות לביה"ד לעבודה".
בסופו של דבר, מבהירה עו"ד לב, לבני זוג שעובדים אחד עם השני במקום עבודה שהוא בבעלות עסק משפחתי לרוב לצד המפוטר/מתפטר לא יהיו זכויות מכוח דיני העבודה אלא מכוח דיני המשפחה ואיזון משאבים והוא יקבל מחצית משווי הפעילות העסקית. "ככל", מוסיפה עו"ד לב, "ויהיה מצב שבו שני צדדים שנפרדים עובדים בעסק שהוא חברה בע"מ, שניהם שכירים ואחד בעל מניות תהיה סמכות לביה"ד לתת זכויות לאותו מפוטר/מתפטר גם מכוח דיני העבודה כמו זכויות סוציאליות, הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, ימי מחלה, הבראה וכדומה ולא יערבבו זאת ביחד עם הזכויות שלה לאיזון משאבים. אלו מבחנים שהם על התפר. ככל שנרחיק את הפעילות העסקית כעסק משפחתי כך יטה ביה"ד הדין לתת את הזכויות, ככל שזה עסק משפחתי כך ביהמ"ש לא יתייחס אליה כאל עובדת".
התרעות פיקוד העורף