אנחנו רגילים לחשוב שכשבני זוג מתגרשים הרכוש שלהם מתחלק בניהם בחלקים שווים, ואם לא כל הרכוש, אז בטח שדירת המגורים, אבל לא מזמן קבע בית המשפט כי דירת מגורים דירת מגורים משותפת תחולק ביחס של 40% לבעל ו־60% לאישה לאחר הגירושים, בין השאר בשל פערי השתכרות והסתרת מידע מצד הבעל. עו"ד ענבר לב, מומחית לדיני משפחה וירושה, מסבירה באילו מצבים תתאפשר חלוקת נכסים לא שוויונית בזמן הגירושים.
לדברי עו"ד לב, בחוק יחסי ממון ישנו סעיף המדבר על חלוקה לא שוויונית ברכוש במהלך הגירושין. "יש מקרים מסוימים שבהם זה מתאפשר", היא אומרת, "אך יש תנאים לכך".
"סעיף החוק", מוסיפה עו"ד לב, "אמנם מאוד ספציפי וקל לקריאה אבל למרות זאת ואף שהוא קצר, הוא מכיל סל של דברים שיכול להכיל סל של פרשנות. לכן בתי המשפט הלכו ופירושו את אותו הסעיף כך ואחרת, ונוצרה אנדרלמוסיה. פסק דין שיצא מפתחו של ביהמ"ש העליון, מפי השופט יצחק עמית, מנסה לייצר סדר בבלגן. השופט עמית מספק מתווה, רשימה של תנאים כאשר במידה והצדדים עומדים בהם הרי שאז ניתן לבצע חלוקה לא שוויונית. מה תהיה החלוקה בדיוק? זה כבר נתון לשיקול דעתו של השופט".
עו"ד לב מוסיפה: "במידה ולא הייתה אלימות, אלא רק עודף כספי יש עוד תנאי שניתן על פיו לדרוש חלוקה לא שוויונית. למשל, אם בנוסף אותו צד גם השביח את הדירה מכספים שהביא עוד בטרם הנישואים. במקרה כזה יתחשבו בהשבחה כפקטור לצורך חלוקה לא שוויונית".
עו"ד לב מציינת נדבך נוסף שהחוק מגדיר, והיא המטרה שהאיזון בין בני הזוג במהלך הגירושין יוביל לכך שיצאו במצב דומה, פחות או יותר, מהנישואין. "למשל", היא אומרת, "אישה שישבה בבית וגידלה את הילדים בעוד הגבר קידם קריירה, וצריך לחלק את הנכס בצורה שוויונית, בגלל שהוא ממשיך קריירה ומתקדם והיא לא תצליח להתקדם עוד, יכול להיות שהיא תקבל יותר כדי לייצר איזון בין הצדדים".
התרעות פיקוד העורף