שיחת רעים עם חברו, הובילה לשינוי המשמעותי שעשה, לאחר ששמע כי בראיון ברדיו עלה שמשטרת ישראל נערכת להקמת מערך מסוקים לסיוע בטיפול בפשיעה ובהצלת חיים. "ישר הבנתי שזו המשימה של חיי", סיפר בפודקאסט של מעריב שעוסק בענייני המשטרה. "לפני כן לא הכרתי את המשטרה והיום אני גא להיות חלק ממנה ומאמין גדול ביכולותיה".
לדבריו, "אז אותה שיחה אני במערך האווירי של משטרת ישראל , שעובר מהפכה בשנים האחרונות ומגדיל את עוצמתו ומעורבותו בכל הנושאים הקשורים לטיפול המשטרה".
נצ"מ שמלא, גם מעביר מסר לעבריינים וארגוני הפשיעה. "היום, בניגוד לעבר יש לנו הרבה מאד שעות טיסה, אלפי שעות טיסה בשנה באמצעות כלי טייס בלתי מאוישים, בעיקר רחפנים. אנחנו נמצאים באוויר ולרוב לא יודעים שאנחנו שם וזה מסייע ליחידות המשטרה ולמעקבים אחרי יעדים".
"אם בהקמת היחידה, למשל, טסנו רק ביום עם מצלמת יום, או עם משקפת לפעמים, היום יש לנו מצלמת יום, מצלמת לילה, טסים בכל שעות היממה, בפעילויות הרבה יותר מאתגרות".
"גם יש בעיה מבחינת ראייה לבית משפט, וגם מבחינת איך אני משיג את הרכב ויודע לתפוס אותו. הבעיה היא כפולה, כשאנחנו מדברים למשל בכפרים במשולש, כשאותו רכב החליט להיכנס לחצר בית. יכול להיות שהרכב המשטרתי יהיה שני מטר ממנו, אבל הוא לא יודע שהוא נמצא מעבר לגדר, ופה בא היתרון של המימד הנוסף האווירי של המשטרה, שאני אבא מלמעלה ובעצם מקבל תמונה שלמה על כל מה שקורה למטה".
נצ"מ שמלא, משתף אותנו כי במהלך השנה המערך האווירי מבצע למעלה מ- 2,500 משימות וזו כמות לא מבוטלת חשוב לציין. הוא מתייחס לסוגיה שלפיה הציבור בישראל נחשף למערך האווירי של המשטרה בעיקר במרדפים אחרי גנבי רכב או בביצוע אכיפה כנגד עברייני תנועה בעיקר בכבישי הדרום וחושף את כלל הפעילויות בהם מזניקים את המערך האווירי.
"אתחיל קודם כל בהצלת חיי אדם. חשוב להבין שהמשטרה, אחד התפקידים המרכזיים שלה זה הצלת חיי אדם, שמירה על הנפש והרכוש של כל אזרח במדינה. לכן אנחנו עושים מאות גיחות בשנה בחיפוש אחר נעדרים", הוא מוסיף: "חלק מהאירועים הללו מתפרסמים, מגיעים לתקשורת, חלקם לא יגיעו לתקשורת, אבל עדיין מבחינתי כטייס או כמערך אווירי, אני יודע שהצלתי חיים".
ראש מטה במערך האווירי של המשטרה משתף בחיפוש שעליו פיקד אחר נעדרת בשנות ה-70 לחייה באזור עכו. "היא הלכה באיזשהו וואדי שלא הייתה אמורה להיות בו ובקטע מסוים אפסו לה הכוחות ופשוט היא התיישבה בתוך הוואדי. הוואדי הזה היה מרחק של כ-20 מטר מגדר של מפעל עם אנשים שעובדים בו ומרחק של בערך 200 מטר מכביש עם אנשים שנוסעים בו. ולמרות זאת הכוחות לא הצליחו לאתר אותה", הוא משחזר.
"היה שם סבך של שיחים. המסוק הגיע מלמעלה, מהר מאוד הצליח לאתר אותה. אגב, הצלחנו לאתר אותה כי היא נופפה בשארית כוחותיה אל המסוק. זה קלט את העין של הטייס ובעצם זה היה הצלת חיים. היא הייתה שם קרוב ל-24 שעות" .
על החיפושים שבוצעו בשנה האחרונה גם במירון וגם בצפת אחר נעדרים קטינים, שהעלו חרס הוא אומר. "זה נכון לא היו תוצאות. אני לא יכול להגיד שאנחנו מוצאים את כל מי שמחפשים, אבל גם בצפת חיפשנו. למרות הסיכונים שיש לנו שם עם החשיפה לגבול הצפון.
"אנחנו, כל טיסה שנוציא, אנחנו מתחקרים לאחור להבין מה היה. יש אירועים שגילינו שהיינו אמורים למצוא את הנעדר כי הבן אדם היה במקום שאפשר לראות אותו. יש הרבה מאוד אירועים שאנחנו מבינים בדיעבד שהבן אדם היה או במקום בלתי נראה לשמיים, זאת אומרת, בתוך מבנה, מתחת לשיח, או בכלל שהוא היה במקום אחר, שלא סרקנו. אבל אנחנו לומדים, ואני יכול להגיד שיש לנו שיפור משנה לשנה בתוצאות האלה".
כמו לכל אגפי משטרת ישראל גם למערך האוויר בכלל ולנצ"מ שמלא בפרט יש משקעים ותובנות מאירועי השבעה באוקטובר. "השבעה באוקטובר תפס את כולנו בהפתעה גמורה, כמובן, גם האירוע עצמו וגם הגודל של האירוע", סיפר. "אני יכול להגיד שבחוויה האישית שלי, התחלנו בבוקר, אשתי ואני לקבל טלפונים והודעות מחברים בקיבוץ בארי שאומרים לנו שהם נמצאים בתוך הממ"ד עם סכינים כי יש מחבלים בקיבוץ.
"זה נראה לנו מאוד מוזר, ומיד כמובן התחברנו לתקשורת והתחלנו לקבל טלפונים, ואז אנחנו מקבלים עוד ידיעות שכבשו בסיסי צה"ל וכל מיני דברים שלא מסתדרים עם ההיגיון הישר. נראה לנו עקום", שיחזר. "מהר מאוד, כמובן, התעשתנו, הוצאנו מסוקים לדרום, ואני יכול להגיד שהמסוקים של המשטרה החזיקו רצף ממש בשני מוקדים בדרום, שבעצם שם עשינו הכוונות. אם זה לשוטרים ואם זה לחיילים, להבין איפה המקומות הבעייתיים, כמובן שהאירוע היה ענק".
"אני חייב לציין שבמקביל הפעלנו רחפנים של המשטרה בכל הגזרה, כאשר כל מקום שזיהינו שהוא בסכנה גבוהה מדי לטיסה נמוכה, שלחנו לשם כטב”מ שעשה עבודה מצוינת של הצלת חיים, אם זה באיתור מחבלים ואם זה באיתור אנשים שאפשר להוציא אותם חיים מהשטח. בשלב הזה השתלבנו גם בפעילות של כוחות צהל לרבות חיסול של מחבלים".
"אני יכול להגיד לך שבתקופת המלחמה, למשל, רשות תעופה אזרחית (רת"א), הוציאה חוק שהיה אסור להפעיל את הכלים האלה, היה לנו הרבה יותר קל לפעול בשמיים, וגם הרבה יותר בביטחון לפעול בשמיים. אני יכול להגיד לך כטייס, אם פעם חיפשתי ציפורים, היום אני מחפש גם את הרחפנים, שלא יסכנו אותי כשאני טס בגובה נמוך. השמיים השתנו לנו בהחלט".
נצ"מ שמלא, חושף לראשונה כי המערך האווירי מפעיל רחפנים כמעט בכל שעות היממה במוקדים לא מבוטלים ובחיפוש אחר יעדים של המשטרה בתוך המרחב הציבורי.
"אני יכול לתת דוגמה, למשל, בימי הקורונה, השתמשנו ברחפנים האלה כדי לזהות אנשים בבתים. בתקופת הבידוד, אם אתה זוכר, שאנשים היו בבתים, ופעם היינו מעלים שוטרים במדרגות, עם כל הסכנה לחשיפה לקורונה, שצריכים להגיע לדירה של בן אדם ולזהות".
"אני לא יודע מיהו, אני לא בודק מיהו, הוא לא נושא העניין שלי. לעומת הזאת, אם על העבריין, שאני עובד עליו, זה מאוד מעניין אותי הזהות שלו וגם עם מי הוא נפגש. עבור אזרח תמים זה בדיוק כמו ניידת שעומדת בקרן רחוב ועבר ליד האזרח. הרחפנים אוספים מיד., גם הרחפנים, גם מסוקים, משתמשים בתיאור לצורך ראיות לבתי משפט, ואני יכול להגיד לך שזה מאוד מקצר את ההליכים בבתי משפט".
"בהחלט יש לנו חלק מאוד נכבד בהצלחה של סגירת המעגל, מה קורה מעבר לגדר בטווח הקרוב, ובטח מה שקורה, אחת שהיה אותם כלים, אותם אנשים חצו את הגדר, עד הקטע שהם נעצרו. רובם לא יודעים שהיינו באוויר מעליהם. זה אני יכול להבטיח".
התרעות פיקוד העורף