הנאשם היכה את אשתו – השופט בחר בשיקום במקום במאסר

רגע של זעם שהפך לנקודת מפנה. כאשר הגיע למקום עבודת אשתו, בעט ברכבה, ירק בפניה והכה אותה, רק בגלל שלא העירה אותו בזמן באותו בוקר, לא שיער תושב השפלה, בן 37, שהאירוע יוביל להליך משפטי ושיקומי ממושך. באחרונה קבע השופט טל ענר מבית משפט השלום ברמלה, כי למרות חומרת המעשים, הנאשם ירצה 250 שעות לתועלת הציבור, ו-6 חודשי מאסר על תנאי - ללא מאסר בפועל.

על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם והמתלוננת היו בני זוג נשואים ולהם שני ילדים. באירוע המרכזי שהתרחש לפני כשנתיים, התעורר הנאשם זועם על כך שרעייתו לא העירה אותו משנתו. הוא איים עליה באומרו: "חכי מה אני אעשה לך, זה יהיה הסוף שלך". המצב הסלים כאשר הוא התקשר אליה מאוחר יותר, קילל אותה בביטויים בוטים והודיע שבכוונתו להגיע למקום עבודתה ו"לעשות לה בלאגן". המתלוננת, שחששה מהסלמה נוספת, נעלה עצמה ברכבה בניסיון למנוע ממנו להגיע למשרדה.

הנאשם הגיב באלימות: "החל לבעוט ברכב ולהכות בשמשה הקדמית באגרופו בעודו צועק לה לפתוח את הרכב", כפי שמתואר בגזר הדין. כשפתחה את הרכב, "החל לתקוף אותה: משך בשיערה, הכה בה באזור החזה במכות אגרוף ובאמצעות כרית שהייתה ברכב". כששאלה אותו "מה אתה עושה", ירק עליה פעמיים בפניה ואיים: "אני אראה לך מה זה". אישום נוסף התייחס לאירוע אחר בו הכה הנאשם את המתלוננת, בעט בה עד שנשכבה על הרצפה.

למרות חומרת המקרה, שירות המבחן תיאר תהליך שיקומי מוצלח. הנאשם, שנעדר עבר פלילי קודם, השתלב בטיפול במרכז לשלום המשפחה והפגין מחויבות גבוהה להליך הטיפולי. בתסקיר שירות המבחן צוין כי הנאשם: "לקח אחריות על מעשיו ומכיר בפגיעה באשתו ובפסול שבהתנהגותו". הוא תיאר כי האלימות נבעה "על רקע מתחים ולחצים וקושי בניהול תקשורת ישירה ופתוחה" בינו לבין המתלוננת. שירות המבחן התרשם כי "בבסיס ביצוע העבירה עמדה תקופה זוגית משברית" וכי הנאשם "אינו מאופיין בדפוסי אלימות קבועה במערכת הזוגית".

התביעה ביקשה להטיל על עזרא עונש בטווח שבין 8 חודשי עבודות שירות ל-18 חודשי מאסר בפועל, בהתאם לרמת החומרה של מעשיו. מנגד, ההגנה ביקשה לבטל את ההרשעה לחלוטין, בהתחשב בהליך השיקומי ובחשש מפגיעה בעבודתו בנתב"ג.

השופט ענר דחה את בקשת ביטול ההרשעה, בקובעו כי רף האלימות "פוגע בערכים המוגנים במידה כזו שאינה מאפשרת להשקפתי ויתור על התיוג הכרוך בהרשעה פלילית". עם זאת, השופט החליט לסטות מרף הענישה המקובל בתיקים דומים (שנע בין "תקופת מאסר שניתן במקרים מתאימים לרצות בעבודות שירות ועד 14 חודשי מאסר בפועל") בשל ההתקדמות השיקומית של הנאשם.