יזם נדל"ן ותיק, באזור השפלה, חשב שיכול לתפוס דירה יוקרתית ברחובות ולהפוך אותה לביתו, למרות שמההתחלה הייתה שייכת לאחרים. אחרי עשור של מגורים ללא זכות, בית משפט השלום ברחובות קבע: היזם ואשתו לשעבר פלשו לדירה שלא כדין, לא הוכיחו רכישה או הסכמה ועליהם להתפנות. השופט ישראל פת לא חסך ביקורת: "גם לו הייתה מחלוקת כספית אין בכך להצדיק השתלטות על נכס של אחר".
מדובר בדירה שנבנתה כחלק מפרויקט יזמות משותף של קבוצת רכישה, במסגרתו חולקו מראש הדירות בין חברי הקבוצה בהסכם שיתוף שנחתם ב-2013. הדירה בקומה הרביעית שויכה לתובעים, ואילו לנתבע הוקצתה דירה אחרת בקומה השנייה. עוד נקבע כי הוא מכר את דירתו לצד שלישי, אך למרות זאת תפס, יחד עם רעייתו לשעבר, את הדירה שלא יועדה להם לאחר שבעליה שהו בחו"ל.
בין טענות ההגנה שנדחו: הסכמות לכאורה להעברת הדירה, תשלומים שבוצעו כביכול עבורה, ואישור שניתן להם לתפוס בה חזקה על ידי שותף בפרויקט. אלא שהשופט קבע כי הנתבעים לא הוכיחו אף אחת מהטענות, לא הציגו הסכם מכר או ראיה לרכישה, ולא היה בידם להסביר כיצד תפסו חזקה בדירה השייכת לאחרים. "אין בבחירת רכיבים לדירה או בעובדת ניהול הפרויקט מצד הנתבע כדי להקנות לו זכויות בה", צוין בפסק הדין.
הנתבעים אף ניסו לנהל הליך מקביל בבית המשפט המחוזי, במסגרתו ביקשו להצהיר על עצמם כבעלי הדירה, אולם ההליך נמחק תוך שהשופטת שמעה ביקורת קשה על עצם הגשתו: "היתה מיותרת, ויש בה אפילו כדי שימוש לרעה בהליכי בית המשפט". גם טענת שיהוי מצדם של בעלי הדירה המקוריים נדחתה. השופט קבע כי לא מדובר בהתנהלות בחוסר תום לב, שכן הם שהו בחו"ל ולא ידעו כי דירתם נתפסה שלא כדין. עוד קבע כי לא נגרם לנתבעים כל נזק ראייתי, וכי גם לו היו קיימות זכויות רשות מכללא הרי שניתן היה לבטלן.
בית המשפט קבע באופן חד משמעי: לא הוכחה כל עסקת מכר, לא הוצגה תשתית ראייתית לרכישה, ולא היה בסיס משפטי או מוסרי להמשך ההחזקה בדירה. בהתאם לכך, התקבלה תביעת הפינוי במלואה והורה ליזם לשלם 50 אלף שקלים הוצאות משפט.
התרעות פיקוד העורף