ההגנה טענה בבקשה הנוכחית כי קיים כרסום בראיות נגד רוזנפלד, בשל עיכובים מתמשכים בהעברת חומרי חקירה, ובפרט חומרים הנוגעים לפרשת "קטארגייט". עוד נטען כי ההחלטה להגיש כתב אישום נגד רוזנפלד ופלדשטיין בטרם הסתיימה החקירה יוצרת "חזקה של כרסום ראייתי".
ההגנה גם הפנתה לכך שטרם הועברו מלוא חומרי החקירה הקשורים ליונתן אוריך, שלגביו נמסרה הודעה על כוונה להעמידו לדין בכפוף לשימוע במסגרת פרשת המסמכים המסווגים, וכן טענה לאכיפה בררנית מאחר שלא הוטלו על אוריך תנאים מגבילים.
השופט מסארווה קבע כי חלק גדול מהטענות שהעלתה ההגנה כבר נדונו בהחלטות קודמות, שבמסגרתן ניתנו הקלות משמעותיות בתנאי השחרור של רוזנפלד. עם זאת, הוא בחן את הטענות החדשות והדגיש כי המורכבות הייחודית של התיק נובעת גם מהמשך החקירה בעניינו של אוריך, וגם מפתיחת חקירה נוספת בפרשת "קטארגייט" והשלכותיה על התיק.
באשר לעיכובים בהעברת חומרי החקירה, נקבע כי אף שיש ממש בטענות ההגנה, אין בכך כדי להצדיק ביטול מלא של התנאים המגבילים. בית המשפט ציין כי התביעה העבירה חומרים רבים במהלך יולי האחרון, ואף המציאה תעודת חיסיון מתוקנת.
השופט הדגיש כי מלאכת האיזון בין הפגיעה בחירותו של רוזנפלד לבין הסיכון הנשקף ממנו כבר באה לידי ביטוי בהחלטות קודמות, לרבות החלטות של בית המשפט העליון, וכי אין מקום לבטל לחלוטין את התנאים המגבילים שהוטלו על רוזנפלד.
התרעות פיקוד העורף