זה כבר בדרך למרכז: הפשיעה בחברה הערבית זולגת החוצה

שיטה של קרטלים בדרום אמריקה

---

בעיית התיעדוף והמחסור בכוח אדם

לדברי דאודי, אחת הסיבות המרכזיות לעלייה החדה בפשיעה היא היעדר תיעדוף ברמה הלאומית. "אין כיום תיעדוף מספק. מניסיון של עשרות שנים אני אומר: אם המשטרה רוצה למגר תופעה מסוימת - היא יכולה. יש משטרה מקצועית, שיודעת לעבוד, אבל יש מגבלת כוח".

הוא מסביר כי כאשר בתחנה יש שוטר אחד או ניידת סיור אחת במשמרת לילה, אין יכולת להתמודד עם ריבוי אירועים במקביל, לצד מתן שירות שוטף לאזרחים. לדבריו, היו מקרים שבהם ניידת אחת בלבד פעלה מול אוכלוסייה של כ־150 אלף תושבים. "במצב כזה, הביטחון האישי נפגע, וכל אחד עושה כרצונו".

---

התחמשות מואצת והברחות נשק

לדברי דאודי, המלחמה האיצה את תהליך ההתחמשות. גניבות אמל"ח מהצבא, הברחות נשק והכנסת רחפנים לשימוש עברייני. כל אלה קיבלו תנופה משמעותית, במיוחד בתקופה שבה כוחות הביטחון היו עסוקים בלחימה ובטרור ופחות בפיקוח על ההברחות.

באשר לשאלה האם המשטרה כשלה בתפקודה, דאודי מצביע קודם כול על הדרג המדיני. לדבריו, היעדר תיעדוף ותוכנית עבודה סדורה לטיפול בפשיעה בחברה הערבית יוצר גם כשל ארגוני במשטרה, שפועלת בהתאם למדיניות שמוכתבת לה. הוא מציין כי כאשר הוקם בעבר גוף פיקוח ייעודי, החלו תהליכים, אך אלה נקטעו. לדבריו, החלטה מדינית ברורה להציב את המאבק בפשיעה בחברה הערבית בראש סדר העדיפויות, לצד הקצאת אמצעים טכנולוגיים ומשאבים, תאפשר למשטרה להתמודד עם התופעה.

שימוש באמצעים טכנולוגיים

לדבריו, הסיכוי של עבריינים להיתפס נמוך, והקושי לפעול בחברה הערבית גדול במיוחד. הוא מציין פערי פענוח בין החברה היהודית לערבית, הנובעים, בין היתר, מתיעדוף ומהד תקשורתי שונה. בנוסף, הוא מדגיש את היעדר שיתוף הפעולה של עדים מחשש לפגיעה בהם ובבני משפחותיהם, דבר שמקשה על עבודת המשטרה. דאודי מותח ביקורת גם על הנהגת החברה הערבית, שלדבריו מרבה להתבטא בתקשורת אך אינה מצליחה לרתום את הקהילות לשיתוף פעולה עם הרשויות או לקדם חינוך ומניעה בקרב בני הנוער.

---

"לא רחוק היום שמעשי רצח יתחוללו בקניון הזהב"

לטענתו, הפשיעה אינה נשארת בתחומי היישובים הערביים. הוא מזהיר מפני זליגת האמל"ח והאלימות לערי המרכז: "הפשיעה הערבית הזאת, כבר נוגסת מה שנקרא בתוך ערי המרכז, לא רחוק היום שאותם מעשי רצח יתחוללו בקניון הזהב בראשון לציון או בקניון בהרצליה".

עוד הוא מציין תופעות של גביית דמי חסות באתרי בנייה בכל רחבי גוש דן. לדבריו, קבלנים רבים מעדיפים לשלם סכומים חודשיים קבועים כדי להימנע מנזקים כבדים, ואינם ממהרים להגיש תלונות. לדבריו, לאחר מעצרם והרשעתם של ראשי ארגוני פשיעה יהודיים בפרשות גדולות, נוצר ואקום שאליו נכנסו גורמים עברייניים מהחברה הערבית.

לסיום, מתאר דאודי שינוי חמור בכללי המשחק: פגיעה בנשים, בילדים ובבני משפחה מהמעגלים החיצוניים, תופעה שבעבר נחשבה חריגה במיוחד. "היום אין כללים", הוא מסכם: "זה כאוס".