הערעור עוסק בהליך משפטי ראשון מבין שורה של הליכים בהם הואשמו ישראלים בעבירות ביטחוניות שבמרכזן מגע עם גורמים איראניים לאחר מלחמת חרבות ברזל, תופעה מדאיגה שהולכת ומתרחבת במסגרת מאמצי האיראנים לגייס סוכנים ולאסוף מודיעין ע"י הפעלת אזרחים ישראלים. על פי כתב האישום המתוקן, שטרן קיים קשר מתמשך עם גורם שפעל מטעם המודיעין האיראני, ביצע משימות שונות בתמורה לתשלום, ואף גייס אחרים לביצוע חלק מהמשימות. מדובר בקשר שנמשך לאורך זמן והלך והעמיק, תוך נכונות לבצע פעולות שעלולות לפגוע בביטחון המדינה. לאחר ניהול הליך הוכחות, הורשע שטרן בעבירות שיוחסו לו ונגזרו עליו 3 שנות מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
בערעור שהגישה המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה עו״ד רחל מטר, נאמר כי "העונש שנגזר מקל באופן משמעותי ואינו נותן ביטוי הולם לחומרת המעשים ולסיכון הביטחוני הגלום בהם. הפרקליטות הדגישה כי התופעה שבה איראנים מנסים לגייס סוכנים ישראלים מחייבת תגובה עונשית קשה ובלתי מתפשרת, שתיתן ביטוי הן לחומרתה המופלגת והן לצורך הקריטי בהרתעת הרבים מפני התפתות לניסיונות הגיוס האיראנים. אולם העונש שנגזר על שטרן רחוק עד מאוד מלהגשים תכליות אלה. בהתאם לכך, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט העליון להחמיר באופן ממשי בעונשו של שטרן". העליון יכריע בכך בהמשך
התרעות פיקוד העורף