המתלוננת שבאותה עת הניקה את תינוקה, הלכה לסלון למשמע הרעש, הבחינה בנאשם והחלה לזעוק לעזרה. הנאשם התנפל עליה, חסם את פיה, הטילה לרצפה וקשר את ידיה מאחורי גבה, את רגליה ואת עיניה, כל זאת כאשר בנה הפעוט עומד בסמוך בוכה וזועק. בהמשך לכך הוביל הנאשם את המתלוננת הכבולה לחדר בבית, הוציא את הפעוט מהחדר, הפשיט את מכנסיה ותחתוניה של המתלוננת ואנס אותה.
לאחר שהגיע לפורקן מיני, הנאשם הלך למטבח הוציא מהמקרר בקבוק בירה ושתה ממנו. לאחר שהנאשם נמלט מהבית, בנה בן ה-4 של המתלוננת הגיע למתלוננת והתיר את כבליה באמצעות סכין מטבח.
הנאשם הכחיש את כל המיוחס לו וטען כי לא היה במקום. בית המשפט קיבל את עדות המתלוננת כמהימנה, וקבע כי קיימות ראיות רבות ומשמעותיות לחובת הנאשם, בין היתר תאי זרע מהם הופק פרופיל DNA של הנאשם שנמצאו באיבר מינה של המתלוננת, איכון מכשיר הטלפון שלו וצילומי רכבו בדרך מהדרום לכיוון מקום מגוריה. מנגד נדחתה גרסתו של הנאשם כבלתי מהימנה.
לפיכך, הרשיע בית המשפט, כאמור, את הנאשם בעבירות האינוס וההתפרצות. ביחס לעבירת התעללות בקטין קבע לבית המשפט כי לנוכח חומרת המעשים אליהם נחשף בנה הפעוט של המתלוננת, חווית הפחד וחוסר האונים, יש להרשיע את הנאשם גם בעבירה זו.