היועמ"שית מבהירה כיצד בן גביר משפיע על התנהלות השוטרים בפועל: "השר עושה שימוש בסמכותו לאשר מינויים בכדי לעצב את הרכב המשטרה כך שיכלול קצינים הפועלים בהתאם למסריו ותפיסתו הפוליטית, תוך מניעת קידומם של אלה שאינם פועלים בהתאם להנחיותיו הישירות או המשתמעות באצטלא של 'מדיניות', לרבות ניסיון להתערב בהרכב המינויים באגף החקירות והמודיעין. התנהלותו זו באישור המינויים, בשילוב עם מסריו בנוגע לטיפול בהפגנות ובחקירות, העוברים אל השוטרים המבקשים להתקדם, הם צינור ישיר לחדירתה של השפעה פוליטית אל תוך התנהלות משטרת ישראל, ופגיעה בעצמאותה בהפעלת סמכויותיה האופרטיביות באופן מקצועי וחף מכל השפעה זרה".
בהרב-מיארה תוקפת גם את התנהלותו של נתניהו בנושא: "נוכח התנהלות השר וחוסר המעש מצד ראש הממשלה, ובהעדר אמצעי אחר, בית המשפט לבדו הוא היכול לתת את הסעד הנדרש. ויודגש, כי הגנה על המבנה הדמוקרטי הבסיסי ועל עקרונות היסוד של השיטה – עצמאות המשטרה, זכויות הפרט, שלטון החוק, והשוויון בפני החוק מצויה בלב תפקידו המשטרי של בית המשפט".
המקרים נערמים
4. מתוארים אירועים חדשים של התערבות אופרטיבית באירועים קונקרטיים הנוגעים לפעילות המשטרה: הצטרפותו של השר לפעילות אופרטיבית של המשטרה מול אזרחים תוך חיכוך עמם בשטח, וכן עירוב בפרסומיו בין פעילותה האופרטיבית של המשטרה לבין פעילותו הפוליטית. "זאת בהקשר להצטרפותו למעצר משטרתי בניגוד לקביעה מפורשת בנושא ולפעילות מבצעית".
בסיכום דבריה מבהירה היועמ"שית כי התנהלות השר אינה אסופה של מקרים בודדים אלא מדיניות כוללת: "אין לבחון את מעשיו של השר באופן מבודד ופרטני; יש להשקיף על התמונה המצטברת בכללותה, על הכרסום המתמשך והעקבי בעצמאות המשטרה, ועל המסר המשולב המועבר לשוטרים בשטח".