לראשונה בישראל: הדיון על הכרה בחיילים ששמו קץ לחייהם מגיע לבג"ץ

הדיון ייערך בעקבות עתירה נגד ההמלצה להכיר בחיילים ולוחמים ששמו קץ לחייהם במעמד של "נספה לאחר שירותו" בלבד ולא כחללי צה"ל. העותרים דורשים הכרה מלאה, ממלכתית ושוויונית בלוחמים, בדיוק כמו אלה שנפלו בקרב

גלעד מורג, כתב המשפט של מעריב צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
גיל פנקינסקי ז"ל
גיל פנקינסקי ז"ל | צילום: ללא קרדיט
4
גלריה

הנושא הרגיש, הכואב והמורכב מגיע לפתחו של בג"ץ שידון בעתירה של מכון ירושלים לצדק ופורום יהלומי קרב, שמייצגים משפחות שכולות, שביקשו צו מניעה נגד יישום החלטות ועדת אלמוז.

העותרים דורשים: הכרה מלאה, ממלכתית ושוויונית בלוחמים שקיפחו את חייהם בעקבות שירותם הצבאי כחללי צה"ל, בדיוק כמו לוחמים שנפלו בקרב, לרבות קבורה צבאית רשמית והכרה במשפחותיהם כמשפחות שכולות.

לטענת העותרים, אלו המלצותיה העיקריות של הוועדה: "משך הזמן שנקבע להכרה הוא בטווח של שנתיים בלבד מתום השירות, ההלוויה תתקיים ב"סממנים צבאיים" ולא כהלוויה צבאית רשמית, החיילים יקבלו מעמד של "נספה לאחר שירותו" גם אם נמצא קשר ישיר בין שירותם הצבאי להתאבדות ובני משפחותיהם לא יוכרו כמשפחות שכולות".

כוחות צה''ל בעזה
כוחות צה''ל בעזה | צילום: דובר צה''ל

העותרים טוענים כי "מדובר בהנצחת האפליה של חיילים מתאבדים ובפתרון חלקי ומשפיל עבור המשפחות".

בעתירה נטען כי החלטת מערכת הביטחון להכיר בלוחמים שהתאבדו עקב פוסט-טראומה רק כ"נספים בעקבות השירות", גם כאשר מוכחת זיקה ישירה לשירות, פוגעת בעקרון השוויון ומהווה אפליה מובנית בין פגיעה פיזית לפגיעה נפשית הנגרמת עקב הלחימה.

ישראל כ''ץ ואייל זמיר
ישראל כ''ץ ואייל זמיר | צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

תחילה מסבירה המדינה כי "הוועדה סברה שנכון להמשיך ולשמר את ההבחנה הקבועה בדין בין חייל לבין אזרח, קרי שימור הדין הקיים, ולצד זאת המליצה על מתן מענה למשפחות".

עוד נאמר: "הזכות לקבורה בבתי קברות צבאיים, כפי שקבוע בחוק, ניתנת לקבוצה סגורה העומדת בתנאים שנקבעו בחוק. החוק לא מקנה שיקול דעת.

עו''ד גיא אקוקה
עו''ד גיא אקוקה | צילום: מכון ירושלים לצדק

המדינה מפרטת כי ועדת אלמוז המליצה "על מתן מענה ייעודי ומותאם לבני משפחותיהם של חיילים משוחררים ואנשי מילואים, אשר אינם בשירות צבאי פעיל, ששמו קץ לחייהם לאחר סיום שירותם, בנסיבות העשויות להיות קשורות לשירותם הצבאי. המענה הייעודי כולל רכיבי ליווי ותמיכה למשפחת הנפטר, לצד הבעת הוקרה על שירותו ותרומתו במלחמה הקשה והארוכה שידעה מדינת ישראל".

נכתב גם כי ב"התאם להמלצותיה של ועדת אלמוז, ההחלטה על מתן מענה ייעודי תתקבל על ידי ראש אכ"א לאחר היוועצות בוועדה ייעודית. במסגרת זו, במקרים בהם מתקבל דיווח על אדם ששם קץ לחייו לאחר השירות הצבאי, בנסיבות העשויות להיות קשורות לשירותו, תתכנס ועדה ייעודית בסמוך למועד פטירתו של הנפטר. תפקידה של הוועדה הייעודית הוא לבחון האם קיימות בנסיבות הפטירה "נסיבות ייחודיות" הקשורות בשירות צבאי משמעותי בתקופת המלחמה. כן יובהר, שהוועדה קבעה במפורש כי הבדיקה לעיל תהא ברף הנמוך".

עוד נכתב בתגובת המדינה, כי "המשיבים ערים לכאב הגדול והקושי הרב עימו מתמודדות משפחותיהם של מי ששמו קץ לחייהם לאחר שירותם הצבאי, אשר העותרים מבקשים להשמיע את קולן".

תגיות:
צה"ל
/
חיילים
/
בג"ץ
/
חללי צה"ל
/
לוחמים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף