כך קבע השופט היום בפסק הדין: "נפרסה בפני בית המשפט מסכת עובדתית עגומה, כמעט לא אנושית, בה איתן בראון, עטה מסכה מזויפת של חבר אמת וכמעט בן בית, מושיע ואיש מקצוע ובדרך זו הוא רכש את אמונן של המנוחה קורין אלאל ז"ל ושל בת זוגה רות והשתלט על ניהול ענייניהן הכספיים. והנה, תחת (האישור) לפעול בהתאם להרשאות שניתנו לו, הנתבע רימה, הטעה, עשק ועקץ את המנוחה ז"ל ובת זוגה ושלשל לכיסו מאות אלפי שקלים מכספיהן".
לפי פסק הדין: "ההכרות בין קורין ורות לבין איתן החלה בשנת 2004 ובמהלכה נרקמו בין הצדדים יחסי אמון וחברות הדוקים עד אשר איתן הפך כמעט בן בית אצלן. בנדון, איתן הזמין את קורין ורות לארוחות חג ואירועים משפחתיים, הביא מתנות לקורין, רכש כרטיסים להופעות שערכה ועוד".
עוד נאמר: "על רקע מערכת היחסים בראון וחברתו העניקו לקורין ורות שירותים שונים ומגוונים, לרבות בכל אלה: ניהול חשבונות בנק, ביצוע תשלומי חובה לרשויות כגון מס הכנסה וביטוח לאומי, תשלום לספקים ועוד. כמו כן, איתן העניק לקורין הלוואות והוא אף הקדים ושילם במקומה לרשויות ולספקים את החיובים שהוטלו עליה וזאת בשל מצוקה תזרימית אליה נקלעה, כאשר בהמשך היה עליה להשיב לו את הסכומים ששולמו".
"לצורך תשלום התחייבויותיה של קורין, נמסרו לאיתן שיקים בחתימתה, תחילה במספרים בודדים לתשלום פרטני זה או אחר ובהמשך היא חתמה על פנקסי שיקים שלמים בהם לא מולאו פרטי השיקים – שם נפרע, מועד פירעון וסכום. יודגש כי בלא מעט מקרים, לאחר שאיתן שילם במקום קורין עבור צדדי ג', הוא השתמש באותם שיקים לצורך תשלום התחייבויותיהם של אחרים".
"קורין ז"ל הקדישה את מלוא זמנה ומרצה ליצירה ולהופעות שערכה והיא לא עסקה בענייני ניהול או בעניינים כספיים כלל ועיקר. מנגד, רות היא זו שהיתה בקשר עם איתן ביחס להתנהלות הכספית והוא מסר לה, במקום שהתבקש, פרטים על שיקים שנמשכו על ידי קורין ונפרעו. מדי פעם ובאופן לא סדיר התקיימו פגישות בין קורין ורות לבין איתן בהן נתן האחרון הסברים ותמונת מצב ביחס למצבן הכלכלי".
השופט אמר כי: "התחמקות הנתבעים מתשלום הסכום שאושר על ידי המומחה מטעמם וזאת על אף הצהרתו 'האצילית' של איתן כי הוא יעשה זאת, משליכות על כלל טענות ההגנה במשפט ושוב מלמדות כי עניין לנו במי שכל מטרתו היא לגזול את כספם של אחרים שנתנו בו את מבטחם".
עוד הוסיף השופט: " הנתבעים לא הציגו ולו בדל ראיה ביחס להוצאות ששילמו לספקים ונותני השירות השונים עבור חתונתן של קורין ורות, ותחת זאת הם מבקשים לקבל את הרישומים שלהם בנדון ככזה ראה וקדש".
בסופו של דבר נקבע כי: "לאור התנהלותו של איתן, שכאמור ניצל באופן ציני את האמון שנתנו בו קורין ורות על מנת לעשוק ולעקוץ אותן וכן לשלוח את ידו לפרי עמלה של קורין המנוחה, כל זאת תחת כסות מזויפת ושקרית של חבר אמת, כמעט בן בית, מחייבים לפסוק לתובעות פיצוי עבור עגמת נפש.
יתרה מכך, העובדה כי הנתבעים אחזו בקרנות המזבח ובחרו לנהל את המשפט עד תום, כל זאת על סמך טענות סרק חסרות כל אחיזה במציאות וכאשר קורין המנוחה סבלה ממחלה קשה אשר למצער הכריעה אותה לפני תום המשפט ומבלי שהתאפשר לה לראות את סופו, כל אלה הן נסיבות התומכות בפסיקת פיצוי עבור עגמת נפש. השופט קבע כי יש לפצות את רות והחברה בסה"כ 818,528 שקלים בתוספת ריבית והצמדה מה שהוביל לסכום גדול יותר.
התרעות פיקוד העורף