פטר: "עיקר הטענות הם על שיקול הדעת. כשבאים לבחון את תקינות ההליך - בואו נבחן. הממשלה בכלל לא הייתה מחויבת להקים את הוועדה, נניח והיה פגם בוועדה, היות והממשלה לא הייתה צריכה כלל את הוועדה. אבל היה רצון לעשות דברים "לפי הספר", לכן הקימו וועדה. הייעוץ המשפטי בחן את הטענות שליווה את הוועדה. האם עתר מישהו נגד פעילות הוועדה? האם הייעוץ המשפטי לממשלה אמר למשרד הבטחון אמר שיש לעצור את פעילות הועדה? לא".
דפנה ברק ארז התייחסה לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה שמתנגד לעמדת הממשלה: "אדוני טוען עכשיו באים? לא עכשיו באים".
פטר: "שר הבטחון קיבל לידיו את ההמלצות והעביר לממשלה".
דפנה ברק ארז: "לפני הממשלה, הועלו כל מיני טענות לדברים בדרך - הועלו טענות על 'מחטף' באופן שבו פעלה הועדה, הזמן שניתן לתגובת הציבור היה רק מספר ימים, היו טענות לגבי היו"ר הקודם של הוועדה שהיה נגוע בניגוד ענייניים".
פטר: "הוא לא היה נגוע, הוא פרש למען לזות שפתיים".
דפנה ברק ארז: "אדוני הגיע לישיבת הממשלה, יש עוד דברים בדרך. הטענה שהממשלה לא הייתה צריכה את הוועדה, גם אם נפלו בה פגמים, אז אם זה הטיעון יש איתו בעיה. עצם העובדה שמשהו לא צריך אותו מלכתחילה, ואני לא בטוחה שכך, זה לא אומר שאפשר לקיים אותו באופן פגום".
פטר: "אני מסכים. אני טוען אחרת - זה שלא צריך ועדה, זה מקרין את המשקל שניתן לפגמים - אם יש השחתה בוודאי שיכול לפגום, אבל אם מדברים על דברים שיכול להיות היבט לכאן או לכאן, מחלוקת בייעוץ המשפטי המשרדי לממשלה, אלו ניואנסים שברקע יש היסטוריה של דוחות ממליצים בדיוק אותה החלטה".
דפנה ברק ארז: "זה לא מדויק. יש דוחות שלא ממליצים אותה החלטה (לסגור את גל"צ, ג.מ). יש דוחות שונים. דוח דוח ועמדתו".
דפנה ברק ארז: "מאיזה מפלגה אחרת המינוי?"
פטר: "עוצמה יהודית"
דפנה ברק ארז: "אני לא בטוחה שזה נותן מענה נדרש. חלק הטענות נגד חברי הועדה הן לא רק טענות לזיקה פוליטית אלא למשוא פנים מבחינת חווי דעה. הטענות נגדה קשורות על הקשר שלה למרכז הליכוד".
פטר: "אכן הייתה חברה במרכז הליכוד, כבר לא. לכן היא הוכשרה על בסיס 'כישורים מיוחדים'. הטענה שהיה איזון בין הזיקה הפוליטית. לגבי הטענות של הבעת דעה שלה נבחן בייעוץ המשפטי של המשרד. סביר שנבחר אדם שהביע דעתו לגבי שדה מקצועי".
יחיאל כשר: "ועד עובדי גל"צ טוענים שפה מדובר בהבעת דעה על העניין הספציפי".
פטר: "הבעת דעה בשדה מקצועי אין בו פסול"
עו"ד פטר הוסיף: "יש טענות בעניין התבטאויות חברים מסוימים בודדים בועדה".
דפנה ברק ארז: "זה לא וועדה של 200 איש. כל קול הוא משמעותי".
פטר: "כשאדם בדרך לעבודה, שומע אמירות פוליטיות של חיילים הוא חש אי נוחות. גם הרמטכ"ל".
פטר: "יו"ר הוועדה לא היו משרת אמון של שר הבטחון בניגוד לוועדות עבר, שמנכ"ל משרד הבטחון כיהן כיו"ר בעבר. אין כל פסול בדעה נחרצת ואפילו בוטה".
דפנה ברק ארז: "דעה מוקדמת ונחרצת בנושא יש בה פסול. למען הסר ספק - אנחנו לא דנים האם ההחלטה לסגור את גלי צה"ל או לא, אלא בחוקיות ההחלטה".
השופט כשר: "2 מ-6 חברי הוועדה התבטאו באופן חריג. עמדתם 'צריך לסגור את גלי צהל', איך נאמר 'כי נמאס מהשמאלנים האלו' - ואז ממנים וועדה ש-2 חברים בדיוק חושבים כך".
השופט כשר שאל האם באופן עקרוני: "אם זה נכון ששלטון כלשהו, בגלל שנפשו נקעה מן הדעה הפוליטית שמשמיע ערוץ שידור, והוא מחכה לשעת כושר והוא מפרק אותו וסוגר לו את המיקרופון, זה לא קיצוני? לכאורה, זה נשמע בדיוק זה".
פטר: "אני לא יכול להוכיח שלחברי הממשלה תודעה טהורה, אבל ההליך היה תקין".
עוד הוסיף: "כאן שר הבטחון הקים ועדה אחרת. 2 מ-5 חברים, שלא רק מזוהים פוליטית, יש להם אמירות נחרצות בתחום הזה. מדברים על סגירת ערוץ תקשורת מרכזי במדינה - התחנה השנייה הכי מואזנת במדינה - מיליון אנשים מידי יום. לסגור ערוץ תקשורת כי התוכן החוקי לא מוצא חן בעינך זה מעלה שאלה קשה של זכויות יסוד. הולכים לבחירות עוד 5 חודשים. הציבור ייחשף לדעות שונות ויילך לבחור בצורה מושכלת".
הלמן: "גלי צה"ל זו לא כמו להקים אוגדה ולסגור אותה. נפל בוועדה פגם מהותי קשה. נשקלו שיקולים שרים. היו התבטאויות של שר התקשורת ושר הבטחון. הועדה נתנה 9 ימים לשמוע את הציבור בלבד בסוף אוגוסט בזמן מלחמה בעזה. היא קיבלה 300 פניות".
שטיין: "נניח ששר הבטחון לא הקים שום ועדה וקם בבוקר ומחליט לסגור את התחנה אחרי חייל שמדבר. איפה אי התקינות?"
הלמן: "יש לו סמכות, אבל יש כללי משפט גם על ההחלטה. הרמטכ"ל לא יכול לקום בבוקר ולסגור את גל"צ - זה לא גוף צבאי רגיל. זו אמצעי תקשורת שבשל החלטה מ-1950 הוא לא כפוף מבחינת תוכן לגופים הצה"ליים. לפי החלטת צה"ל הוא לא אומר לה מה לשדר. לכן לסגור את התחנה צריך הליך מנהלי".
השופט כשר: "למה לא התרעתם בזמן אמת על הועדה? היה לכם מכתב וטענתם רק שאין זמן לתגובת הציבור".
נאור: "מנסים לפגוע בחופש הביטוי בשנת בחירות. יש לכך משמעות".
שטיין: "זכותה של הממשלה לסגור את התחנה באיזהשהו שלב".
בן צור: "יש הצטברת של מסה קריטית של פגמים לפסול את ההחלטה".
העותרים טוענים לפגיעה בזכויות העובדים. פגם נוסף נטען הוא העובדה כי ההחלטה התקבלה בהתראה קצרה, מבלי לתת, כנדרש על פי דין, תקופת התארגנות סבירה לעובדים.
עוד עולות טענות נגד הרכב הוועדה המייעצת. כך כתבו העותרים: "כאשר חברת ועדה אחת כותבת 'גלי צה"ל נגד מדינת ישראל' או מפרסמת מחדש פרסום המכנה את גלי צה"ל 'הבית של המחבלים' וחבר ועדה נוסף מתרברב 'רגע, עוד לא חיסלנו, לא צועקים 'יש' לפני הגול' - מתחייבת המסקנה כי הוועדה לא מונתה כדי לדון ברצינות ובאמת בהחלטה בדבר עתידה של גל"צ, אלא רק כדי 'לסמן וי' ולאשרר את ההחלטה שקיבל מראש הגורם הממנה, שר הביטחון".
העותרים הצהירו שיתייחסו בדיון "למשמעות הראייתית הברורה העולה מסירובם העיקש של הממשלה ושר הביטחון לגלות את הפרוטוקולים של הוועדה המייעצת". עוד נכתב: "הממשלה לא רק שאימצה כפי שהוא דו"ח פגום - היא הוסיפה עליו פגמים משלה. כשמביטים על התמונה השלמה - שר הביטחון סימן מטרה מראש, מינה ועדה שידוע מה חבריה חושבים, זו אשררה את המסקנה הצפויה והביאה לסגירה חפוזה ללא שמיעה נאותה של העובדים וללא הסדרי מעבר - מתבקשת מסקנה אחת: זוהי החלטה שנועדה להשיג תוצאה שהוכתבה מראש".
התנועה לאיכות השלטון טוענת בעתירתה כי ההחלטה על סגירת גל"צ התקבלה לכאורה תוך שקילת שיקולים זרים. החלטת הממשלה התבססה על עמדת השר כ"ץ, שקיבל את המלצות הוועדה שהקים באמצע השנה והגישה את מסקנותיה במהירות. היא המליצה לסגור את מערכת החדשות או את התחנה. כ"ץ בחר באפשרות של סגירתה.
התרעות פיקוד העורף